|
כללי
נהיגה בשעות הלילה נחשבת למסוכנת יותר מנהיגה בשעות היום. למרות אחוז הגודש לנסועה הנמוך משמעותית בשעות הלילה (בין 18:00 ל 06:00), מספר התאונות הקטלניות גדול באופן מובהק מתאונות המתרחשות בשעות היום. ממוצע התאונות בצרפת הנגרמות בשעות החשיכה עומד על 20%, אולם חלקן בתאונות הקטלניות עומד על 50%. גורמים רבים תורמים לירידה ברמת בטיחות הנהיגה בשעות הלילה, ביניהן והמשמעותית ביותר היא הירידה ביכולת לאסוף מידע חזותי. ירידה זו טבעית לאדם שהוא יצור המותאם לפעילות באור, אך היא גם תוצאה מלקויות בראייה (עיוורון לילה, השפעת אלכוהול/תרופות וכיו"ב).
ראיית לילה שונה בתפקודה מראייה בשעות היום. מנגנון הראייה בנוי לאפשר הסתגלות ממצב חשכה לאור מלא ולהפך, ככל שהמעבר ממצב חשיכה לאור הוא יותר קיצוני בזמן ועצמה, כך זמן ההסתגלות ארוך יותר. בתאורה מלאה, האישון מכווץ מאוד בכדי למנוע את סנוור העין מעצמת האור המוקרן מאובייקטים וסביבתם ובחשיכה האישון פתוח לרווחה, בכדי להכניס את כמות האור המקסימאלית הנפלטת מן האובייקטים לצורך זיהויים. בעת נהיגת לילה, חשוף הנהג למצבים קיצוניים של מעבר מאזורים מוארים לאזורים חשוכים (פנסי מכונית הבאה ממול, צמתים מוארים, קצה אזורים אורבאניים וכיו"ב), היוצרים ניגודיות גבוהה עבור מערכת הראייה המחייבת הסתגלות ארוכה יחסית מאשר בשעות היום ומגדילה בהתאם את זמן זיהוי האובייקטים בסביבה. עם העלייה בגיל, עולה גם זמן ההסתגלות ורמת הסיכון גדלה.
ניגודיות בין צבעים, גדולה יותר באור מלא מאשר בחשיכה וזמן זיהויים אורך אלפיות השנייה. צבעים (גלי אור, אור וצל), משמשים בין השאר רמזי מרחק לצורך התמצאות בסביבה, מיקום גורמים בשטח וניווט. ככל שהאור מועט יותר, הפרדת הצבעים מואטת משמעותית, קיים קושי רב לזהות צורות ומרחק ויכולת הניווט יורדת.
גורמים אלו משפיעים על הבטיחות בעת נהיגת לילה באופן הבא:
-
זמן זיהוי הסביבה והגורמים בה מתארך.
-
היכולת להתמצא בסביבה קטן.
-
זמן התגובה מתקצר וגורם לא אחת לפעולות דרסטיות (ניהוג, בלימה וכד'), המתרחשות ברגע האחרון לפני תאונה/כמעט תאונה.
-
עלייה ברמת העייפות כתוצאה מנהיגה תחת לחץ, במיוחד בסוף יום עבודה.
90% מן המידע בעת נהיגה הוא מידע חזותי. הפחתה של מידע חזותי בעת נהיגת לילה, מהווה סיכון וגורם משמעותי בסיכוי לתאונה. מחקרים מראים שחרף העובדה כי יכולתו של הנהג להתמצא בסביבה קטן משמעותית בעת נהיגת לילה, הוא אינו מפצה על כך על ידי שינוי הרגלי הנהיגה בהם הוא משתמש בשעות היום. אין הפחתה משמעותית במהירות הנהיגה, בתאוצות/תאוטות, ביצוע עקומות, שמירת מרחק ועוד.
שינויים בסביבה
בשנים האחרונות, חל שינוי בעצמת מופעים וויזואליים אותם יוצרת הסביבה האורבאנית ומעבר לה.. גודש פרסומות ושלטי חוצות הנראים בחשיכה למרחוק ובוהקים בתאורה חזקה, יוצרים רקע רועש למדי עבור הנהגים. המטלה הקשה עבור העין הנאלצת לנתח עושר צבעים בניגודיות מאוד גבוהה, מעייפת אותה ואת אזורי המוח העוסקים בניתוח הנתונים. מעבר לכך, תשומת הלב מוסטת (אף כי באופן חלקי), אל גורמי הרעש החזותי והיכולת לעבד מידע עדכני מן הנעשה בנתיב הנסיעה וסביבתו פוחתת. במצב זה, הסיכון כפול, שכן המגמה לחשיפה הולכת וגדלה לפרסומות/שלטי חוצות נמצאת בהתאמה לעלייה בגודש הרכבים לנסועה.
מזג אוויר
מזג האוויר משפיע אף הוא על היכולת לראות באופן ברור את תוואי הדרך. שינויים בהרכב התווך (חומרים הנמצאים באוויר), מפחית באופן משמעותי את עומק שדה הראייה.
-
זיהום אוויר- חומרים מזהמים (פיח ופליטת תעשיות), יוצרים עננה שבמידה ולא נשאה עם הרוח, או עלתה לגובה, היא יושבת על אזורים שלמים ויוצרת מיסוך המקשה לזהות בבירור את סימני הכביש. תופעה זו מורגשת מאוד כאשר מעורב גם בה גם אבק (אובך) ולחות.
-
גשם- טיפות המים יוצרות מיסוך על שמשת הרכב והטיפות הנמצאות באוויר יוצרות שוברות את החזר אור הפנסים , מפזרות אותו ומפחיתות את טווח הראייה.
-
ערפל- טיפות זערוריות הנישאות באוויר, חוסמות את הראייה ומחזירות את אורות הרכב באופן המסנוור את הנהג. הנהג נאלץ לנסוע באורות נמוכים ומקטין את עומק שדה הראייה שלו.
-
סופות חול- סופות חול, יוצרות מסך עכור ואף מחשיכות את שדה הראייה של הנהג. הקושי להתמצא בסביבה ולעקוב אחרי תוואי הכביש, גורמות לא אחת להתהפכות רכבים, לירידה מן השוליים ואף לתאונות שרשרת.
בעיות גיל
הגיל מקושר על פי רוב עם שינויים לרעה ביכולת הראייה. שינויים אלו כוללים בין השאר עליה בעובי עדשות המשקפיים, דבר המוריד מחדות הראייה מחד ומקשה על גמישות המיקוד באובייקטים במרחקים משתנים מאידך. עדשות העיניים, מצהיבות עם השנים והאישון פחות גמיש, מה שפוגם בתפיסת הצבעים והפרדתם- נהגים צעירים מפרידים צבעים ב 55% טוב יותר מנהגים מבוגרים, הם מזהים טוב יותר את סימני הכביש , את הגורמים בסביבה ומנווטים בקלות רבה יותר. חסימת שדה הראייה (קטרקט ואחרים), גורמת לעיין רגישות ייתר לבוהק האור. לא אחת, נפגם שדה הראייה המרכזי (אובייקטים הנמצאים במרכז התמונה, נופלים על הרשתית אך אינם מזוהים) והיכולת לזהות עצמים/גופים בתנועה כאשר זו מתרחשת במהירות גבוהה פוחתת במידה ניכרת.
עם הגיל, נפגמת גם היכולת לאמוד מהירות באופן מדויק ולחשב את רמת הסיכון בפעולות מסוימות. נהגים מבוגרים, מחשבים את רמת הסיכון על פי הקרבה לרכב ולא על פי מהירות ההתקרבות אליו והם הופכים פגיעים לתאונה המתרחשת בשל רכבם הנוסע מהר מתנועת שאר הרכבים. שינויים אלו מסבירים אולי, מדוע מבוגרים מופיעים יותר בתאונות המתרחשות בעת פניות שמאלה בצמתים, במעבר מכביש מהיר לכביש איטי, או בעת מעבר מנתיב לנתיב.
לכל אלה, מתלווה ירידה ביכולת הקוגניטיבית הקשורה בזיכרון לטווח קצר ובינוני (זיכרון עבודה), המהווים את הכלים העיקריים בקבלת החלטות\ ירידה במהירות התגובות המוטוריות ואיכותן בעת ביצוע מטלת הנהיגה.
טכנולוגיה
סימוני השוליים והפרדת הנתיבים, משמשים עבור הנהג אמצעי להבלטה והדגשת צורתו הגיאומטרית של הכביש ומיקומו היחסי של הרכב בו הוא נוהג בתוואי הכביש. קווי השוליים, תוחמים עבור הנהג את רוחבו של הכביש ומשאירים אותו במרחק סביר ממקום המפגש של משטח האספלט עם תשתית המצע הרך ובכך מונעים נסיעה על משטחים בעלי מקדם חיכוך שונה הפוגעת ביציבות הרכב. סימוני הכביש, יוצרים עבור הנהג סביבה ברורה המקנה תחושת ביטחון- נהגים הנוסעים על כביש בו אינן סימני הפרדה, נמצאו במתח רב יותר מאלו הנוסעים בכביש מסומן.
סימני הכביש, מיועדים לאפשר את זיהויים בקלות ולמרחק גדול בשעות היום והלילה ובכל מזג אוויר. על צבעיהם להיות בניגוד חזק לרקע הכהה של האספלט. הם צבועים בקו רציף או מקווקו בהתאם ליישומים והאפשרויות העומדים לרשות הנהגים בכל קטע נתון. קווים אלו, מסומנים נכון להיום במספר טכנולוגיות:
צבע- קיימים מספר סוגי צבעים המחזירים את אור הפנסים של הרכב ומאפשרים לנהג לראותם לטווח של עשרות מטרים עד מאה מטרים ויותר. הצבעים מכילים פולימרים שהרכבם המולקולארי מאפשר החזר אור למרחק. על פי המקובל בעולם, צבעי סימוני הכביש הם צהוב, כתום ולבן. ברם, קיימים מספר גורמים הפוגמים בזיהויים הברור בשעות החשיכה ומגבילים את יכולת ההסתמכות עליהם.
-
חלק מן הצבעים דוהה בשל לכלוך/אבק, חשיפה לשמש, או נשחק על ידי גלגלי המכוניות.
-
בעת ערפל, קיים מיסוך של סימון הכביש והיכולת לראותם מצטמצמת למטרים ספורים.
-
כאשר יורד גשם וסימני הכביש מתכסים מים, האור המוקרן מפנסי המכונית נשבר באופן בו החזר אור צבעי הסימון
מתפזר מאוד ומרחק הקרנתם חזרה יורד באופן משמעותי.
-
בעת שיורד שלג, מתכסים פסי הסימון כליל והנהג אינו יכול לראותם.
מערכת IPM- Illumination in Pavement Marking system, המכונה גם עיני חתול, היא מערכת סמני אור בודדים עשויים מתכת פלסטיק וזכוכית המשמשים שנים רבות בהארת מסלולי הנחיתה וגבולות המתחמים בשדות התעופה בעלם כולו. סמנים אלה, משמשים בכבישים כאשר הם ממוקמים במרחקים קבועים זה מזה כחיזוק לקווי הסימון הקיימים לצורך הגברת הראות בלילה. סמנים אלו הנם בעלי תכונה אופטית של חומר או התקן להחזיר קרני אור – (Retroreflectivity) הנשלחות אליו ממקור אור בזוית החזרה מסוימת. סוג, איכות ואפקטיביות מחזיר האור משפיעים על עוצמת החזרת האור. קיימים מספר סמנים עם החזר אור בפאה יחידה או בשתי פאות מנוגדות. היתרון המשמעותי של מערכת זו, היא ורסטיליות הצבעים המאפשרת לעשות בה מספר שימושים ועמידותה הגדולה בתנאי מזג אוויר קיצוניים (גשם, שמש ושלג קל מחליק מן הפנסים ומאפשר לראותם) והם אינם מתבלים במהירות כתוצאה משחיקת צמיגי הרכבים:
-
סמן במבנה מנסרה עם החזר אור המורכב ממנסרות זכוכית. מנסרות הזכוכית הן בעלות שלושה מישורים הניצבים זה לזה והקובייה חצויה באלכסון. להתקן מסוג זה רמת החזר אור גבוהה במיוחד
-
סמן המחזיר את האור באמצעות כדוריות זכוכית המסודרות על הפאה בסדרות. רמת החזר האור בינונית
-
סמן המחזיר אור באמצעות עדשות קמורות בשני הצדדים על הפאות והחזר האור מתבצע באופן דומה לזה של כדוריות הזכוכית.
-
סמנים המכילים בנוסף למרכיבים מחזירי אור גם מרכיבים פוטו-אלקטריים פעילים המגבירים את הנראות של תוואי הדרך בשעות החשכה ובתנאי מזג אויר קיצוניים. הרכיבים הפוטו-אלקטריים הפעילים כוללים תאורת הלוגן ו LED (Light Emitting Diode,), במגוון צבעים גדול - נוריות פולטות אור, קולט סולארי, הקולט את אנרגיית הקרינה מהשמש, סוללה האוגרת את אנרגיית השמש וקבל האחראי להפעלת הנוריות כשעוצמת ההארה החיצונית יורדת.
ייעוד
מערכת IPM, נועדה להעצים ולמקד את החזר האור המוקרן אליה, על מנת לסמן למשתמשי הדרך באופן ברור ובולט תוואי דרך (קווי שוליים, קווי הפרדה), מתחמים (מעברי חצייה, עבודות בכביש) וסימוני דרך אחרים (חיצי הכוונה, קווי עצירה ועוד), באופן מיטבי בתנאי חשיכה ובכל מזג אוויר.
מצב בשלות הטכנולוגיה
· סטטוס פיתוח/ניסויים,
לאור העובדה כי מערכות סימון קיימות מספר עשורים בשימוש שדות התעופה, רוב הפיתוחים, נוגעים להתמודד עם יישומים ופחות עם אתגרים טכנולוגיים. מספר חברות בעולם מפתחות מערכות לסימון בתחום התחבורה (Astucia). חלקן מפתחות מערכות IMP אקטיביות (חשמל ואלקטרוניקה), או פסיביות וחלקן מפתחות אביזרי סימון המבוססים על מרכיבים כימיים (שפופרות פוספורוס), בעלי אורך חיים הולך וגדל. ככלל, תחום אמצעי הסימון בתחבורה, נמצא בהאצה גדולה וקיים היצע גדול בשוק.
· היקף מכירות בעולם
גדול מאוד. מספר חברות סיניות שולטות בייצור העולמי. ניתן למצוא מאות סוגים של אביזרים בתחום IMP (עיני חתול) למספר רב של יישומים
מצב ההטמעה בעולם
-
פרסום תקן טכני ISO
-
קיימים מספר תקנים בעולם למערכות IPM, חלקם כולל תקנים למערכות אקטיביות ובכולם קיימת התייחסות להחזרת האור מן הסמן (בדיקה פוטו מטרית).
-
התקן האירופאי, כולל רק בדיקות פוטו מטרית
-
התקן הבריטי, כולל לבדיקות פוטו מטריות ובדיקות מכאניות בסיסיות
-
התקן האוסטרלי כולל בדיקות פוטו מטריות, בדיקות מכאניות קפדניות ובדיקת עמידות בקרינת UV
-
התקן האמריקאי כולל בדיקות פוטו מטריות ובדיקות מכאניות
קישור למספרי התקנים:
פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות).
ארה"ב שהיא אחת המדינות המובילות בתחום השימוש במערכות IPM, נמצאת עדיין בתהליכי הערכה לכלל היישומים ורק לאחר מכן תצאנה תקנות כלליות (אם וכאשר).
מצב ההטמעה בישראל
פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים
הוועדה הבין משרדית להתקני תנועה ובטיחות התכנסה ביוני 2006 בכדי להחליט על אימוץ תקן עבור "עיני חתול " (הפנס בלבד), פסיביים ואקטיביים. הוועדה החליטה לקבל את התקן האוסטרלי והאמריקאי עבור ישראל. עם זאת, בשנה האחרונה מתעדכן התקן מחדש במטרה ליצור אחידות ובהירות בתחום.
קישור לדרישות הוועדה הבין משרדית להתקני תנועה ובטיחות:
פרסום תקנות מחייבות בישראל.
נכון להיום, קיימות תקנות לסימון בעיני חתול בכבישים בינעירוניים, בהתייחס לאפיון הכביש וצורתו (צומת, עיקול, תנאי ראות וכיו"ב).
כוונות משרד התחבורה.
נכון למאי 2011, יושקעו כ 350 מיליון שקל בתשתיות בטיחות בתחום העירוני, לרבות סימון כבישים ומתחמים הנעזרים בטכנולגיות סימון כביש דוגמת עיני חתול ומעברי חצייה זוהרים.
יצרנים בישראל
פירוט יצרנים
חברת M.S.L, מייצרת ומשווקת מגוון רחב של פנסי סימון והכוון לכביש בטכנולוגיית LED הנטענות על מערכת סולארית/רגילה.
מצב המחקר
מערכות IPM, פותחו לפני מספר עשורים לטובת סימון מסלולי נחיתה בנמלי התעופה. ככלל, הסטנדרטים בתחבורה האווירית, מחמירים בהרבה מאלו הקיימים עבור תחבורה יבשתית. כתוצאה מכך, חלק מן החברות המייצרות מערכות IPM, נסמכו מראש על הסטנדרטים והמפרטים הטכניים הקיימים (למעט התאמת גדלים של פנסי הסימון, כך שיתאימו לכביש) ופטרו עצמן מן הצורך להתעמת עם מחקרי מפתח.
מחקרי מפתח
Astucia, יצרנית מערכות IPM, מספקת מערכות סימון כבישים ברחבי העולם. החברה מתמחה במתן פתרונות סימון כבישים ומתחמים והיא עובדת מול גופים גדולים (רשויות וקבלני תשתית). אף כי החברה לא פרסמה מחקר מפתח, או מחקר יעילות, היא נסמכת בפרסומיה על פרמטרים הקיימים במחקרים העוסקים בעצמת החזר האור מצבעי סימון כבישים ומסטנדרטים בינלאומיים בהם היא מתבקשת לעמוד בכל התקנה והתקנה. חברת Astucia צילמה ותיעדה בשעות הלילה ובתנאי ראות קשים את המערכות אותן הרכיבה במקומות שונים. החברה אספה תגובות מן המשתמשים שרכשו ממנה את המערכות.
מתוך תגובות המשתמשים ומתוך צילומים של האתרים בהן פועלות מערכות IPM, מתקבל הרושם כי מערכות אלו אכן אפקטיביות בהדגשת סימון נתיבי הנסיעה והמתחמים בהם היא מותקנת. משתמשי הדרך (נהגים והולכי רגל), מזהים בקלות רבה את פנסי הסימון, נעזרים בהם ומרגישים שהם נמצאים בסביבה בטוחה יותר.
קישורים לחברה
מחקר תגובות משתמש משולב במחקר הטמעה.
דו"ח כללי של NATIONAL COOPERATIVE HIGHWAY RESEARCH PROGRAM, ארה"ב- 2008
הדו"ח, בוחן את יעילות מערכת IPM (Illuminations in Pavement Marker system) , בהיבטים טכניים (עצמת הארה, עמידות ומשך פעילות) ובהיבטים של יישומים ושביעות רצון המשתמש. הדו"ח מתייחס למפרט הטכני הנדרש הכולל את סוג התאורה (LED, electroluminescence. הלוגן ולייזר) ובהתחשב כי טכנולוגיה זו אושרה על ידי רשות התעופה, בה הסטנדרטים המחמירים ביותר, אומצו הדרישות הטכניות גם על ידי משרד התחבורה האמריקאי (בהתאמה לדרישות קונקרטיות). הדו"ח בוחן עד כמה ברורות הנחיות ההתקנה ועד כמה הן מיושמות בפועל.
סקר נערך בין משתמשים בטכנולוגיה זו (משרדי תחבורה, רשויות ומתקינים). הסקר התקיים בחמישים מדינות בארה"ב, כלל שאלות בתחומים שונים:
-
משרדי התחבורה במדינות ורשויות מקומיות, נתבקשו להצביע על כלל היישומים הנעשים במערכת.
-
מתקינים (העובדים בחוזה מטעם המדינה), התבקשו לענות על שאלות הנוגעות לנגישות ההתקנה, עמידות, נחיצות באחזקה. כמו כן, הם נתבקשו להעלות רעיונות חדשים ליישומים נוספים במערכת מתוך היכרותם עם השטח.
ממצאים:
ממצאי הדו"ח מעלים מגוון רחב של שימושים ואת יעילות המערכת בכל יישום:
-
סימון מעברי חצייה פעילים (עם כפתור הפעלה, בהפעלה אוטומאטית)- הפחתה משמעותית של מספר תאונות במעבר חצייה, עקב זיהוי מוקדם של תנועה במעבר.
-
סימון שולי הכביש והפרדת הנתיבים בשעת החשיכה, משרטטת עבור הנהגים את נתיבי התנועה ועוזרת באופן משמעותי לזהות עצמם בנתיב בו הם אמורים לנהוג (אוקלהומה).
-
סימון חלקי דרך בהן מתבצעות עבודות תשתית ותחזוקה, מזהירה את הנהגים בטרם עת ומאפשרת להם להתרחק משפת הכביש תוך שמירה על נתיב הנסיעה וירידה למהירות הנסיעה הנדרשת.
-
הפעלת מערכת IPM לאורך כבישים מסוימים בשעות הלילה, גרמה לנהגים להוריד את מהירות הנהיגה הממוצעת שלהם ב 10 קמ"ש ויותר. הורדת המהירות נמצאה אצל נוהגים ברכב פרטי ומשאיות ו 7% מכלל הנהגים ירדו מקצה המהירות המקסימאלית (פלורידה).
-
נסיעה במרכז הנתיב- סימון הנתיבים במערכת IPM, גורמת לנהגים להתרחק משפת הכביש המהווה אימות לגבי מיקומם בכביש (שמירה על הימין) ולנסוע במרכז הנתיב באופן בטוח, כאשר שני פסי ההפרדה זוהרים והמהווים אימות למיקום בנתיב (פלורידה).
-
מערכת IPM, הותקנה לצורך זיהוי מפגש כביש עם פסי רכבת, במקום בו שדה הראייה נחסם באופן חלקי ופנסי האזהרה לא נראו היטב. המערכת כפולה של פנסים, הזהירה את הנהגים על קרבתם לפסים- מערכת פנסים ירוקים אשרה את חציית הפסים ומערכת פנסים אדומים אסרה על החצייה. במעבר זה, חוצים קרוב ל 30,000 רכבים ביום (קליפורניה).
-
התקנת מערכת IPM בצמתים, ממפה את הצומת טוב יותר עבור הנהגים ומאפשרת להם לזהות טוב יותר את הנתיבים אליהם הם אמורים לעבור וכן את מיקום הרכבים האחרים באותם נתיבים או בנתיבים סמוכים. ירידה תלולה במספר תאונות הדרכים, חלה בצמתים אלו (פרמאונט- קליפורניה).
-
זיהוי עקומות אופקיות בכבישים חשוכים- התקנת פנסים בעקומות הנמצאות בגובה זהה לכביש הישר, מאפשרות לזהותן מבעוד מועד ולהאט משמעותית את מהירות הנסיעה לבצע את הפניה באופן בטוח.
-
התקנת המערכת על קירות הפרדה (בטון, פלסטיק), מרחיקה את הנהגים מאפשרות להתחככות/תאונה.
-
זיהוי מעבר/השתלבות של כביש צדדי עם כביש מהיר ולהפך, מסנכרנים טוב יותר בין הרכבים ומונעים התנגשות. כך הדבר גם ביציאה מכביש מהיר אל מחלף.
-
חצים על הכביש, מתן זכות קדימה, פס עצור ודומיו, נראים בלילה טוב יותר כאשר הם מסומנים בפנסים.
-
מעברים צרים/נמוכים תחת גשרים ובתוך מנהרות, מסומנים בפנסים להבהרת הסביבה וגברת ההתמצאות בה.
-
סימון שפת המדרכה עבור אנשים המתקשים בראיית לילה (מבוגרים בעיקר), מאפשרים להם ללכת בבטחה.
תחזוקה - דיווח על כשלים במערכת:
· לאחר 4 שנות שימוש, דווח רק על מערכת אחת בה התקלקלו מעגלים חשמליים, ב 66 מערכות זוהו נפילות מתח (התרוקנות הסוללות וכיו"ב) ותקלות אלו טופלו על ידי מחלקת האחזקה של העירייה/רשות.
· מערכות מבוססות אנרגיה סולארית, לא תמיד מאירות בעצמה הרצויה.
· פנסים מורכבים (יותר מצבע אחד), לא תמיד מתפקדים בשתי הפונקציות.
מסקנות:
-
מערכת IPM, מאפשרת סימון מיטבי של היישומים הנזכרים מעלה (מעברי חצייה, עקומות וכיו"ב). תאורה זו בהירה בתנאי חושך והיא נראית למרחק המספק לנהג זמן תגובה סביר ואף טוב,
-
ניתן להשתמש במערכת גם למטרות מזדמנות (סימון מתחמי עבודה בכביש, מעקות הפרדה ארעיים ועוד).
-
פנסי הסימון, יוצרים תחושה של סביבה מוכרת ובטוחה עבור הנהגים (ניגודיות גבוהה ביחס למשטח האספלט וגורמי רעש בסביבה.
-
המערכת אמידה ואמינה וחרף מחירה הגבוה יחסית, השימוש בה משתלם (צורכת מעט תחזוקה ואורך חייה גבוה יחסית). עם זאת במספר מערכות דווח על עצמת נראות נמוכה יחסית בשעות היום לעומת נראות בשעות הלילה. נפילות מתח או נראות פחותה, קיימות בחלק מן המערכות המבוססות על הזנה ממערכות סולאריות לעומת מערכות הנשענות על מתח ממערכות חשמל רגילות. פנסים של יותר מצבע אחד לא תמיד אמינים וחוסר תפקוד של חלק מן הפנסים בכל מערכת, מפחיתות משמעותית את יעילות השימוש בה.
-
חל שיפור משמעותי באיכות ייצור המערכות, עמידות הפנסים משתפרת וכך גם הקרנת האור מהם. עיצוב מתקדם מאפשר לראותם כמעט מכל זווית והם נוטים פחות להישלף החוצה מן האספלט.
-
למרות שמערכת זו קיימת שנים, רק בשנים האחרונות מתחיל להיעשות בה שימוש גובר.
-
וורסטיליות גבוהה של צבעים, מאפשרת לעשות בה שימושים רבים.
-
אף כי קיימות מספר טכנולוגיות לתאורת מערכת IPM, הרווחות ביותר הן תאורת הלוגן ותאורת LED, שנתפסות כאמינות ביותר והן מאושרות גם בתקנים.
בהתחשב בממצאים ובמסקנות, ניתן לומר כי מערכת IPM, מסוגלת לספק מגוון נרחב של יישומים. השימוש במערכת מראה כי ציבור המשתמשים בה (נהגים, הולכי רגל), רואה בה ברכה, הוא משתף פעולה ומפחית באופן משמעותי את רמת הסיכון והסיכוי לתאונות. עם זאת, יש להמשיך ולערוך מחקרים שיספקו מידע נוסף לגבי יישומים ותועלת השימוש בהם.
קישור לדו"ח:
תקשורת ועיתונות
האם מערכת IPM, מעלה את הסבירות להתקפים אפילפטיים? BBC NEWS, 2 בינואר 2007.
כתבה של ה BBC NEWS, מעלה את השאלה האם השימוש במערכת IPM אקטיבית, מעלה את הסבירות להתקפים אפילפטיים? על פי עדויות נהגים, תדירות הבזקי פנסי LED, (סביבות 100 פעמים בשנייה), גורמת לרגישות גבוהה ועלולה לעורר התקף אפילפטי. רשות הבריאות הבריטית, בוחנת סוגיה זו לעומק בטרם תגבש עמדה בנושא.
קישור לכתבה:
רשימת מקורות
NATIONAL COOPERATIVE HIGHWAY RESEARCH PROGRAM- Selection and Application of Warning Lights on Roadway Operations Equipment- 2008
NATIONAL COOPERATIVE HIGHWAY RESEARCH - Applications of Illuminated, Active, In-Pavement Marker Systems- 2008
Virginia Tech Transportation Institute Virginia Polytechnic Institute & State University- PAVEMENT MARKING VISIBILITY REQUIREMENTS DURING WET NIGHT CONDITIONS- 2007
VISUAL PERFORMANCE DURING NIGHT DRIVING - Renault Research Department 1998
Stephanie Colleen Binder. Industrial and Systems Engineering. Blacksburg, Virginia- Evaluation of Discomfort Glare and Pavement Marking Material Visibility for
Eleven Headlamp Configurations- 2003
משרד התחבורה- תקנים לעיני חתול 2006
דו"ח כללי לכנסת 2005
יצרנית עיני חתול אסטוסיה
עיתונות אינטרנטית- BBC NEWS
|
