מצלמות לאכיפת מהירות פותחו במטרה למזער ככל הניתן את תופעת הנהיגה במהירות העולה על המותרהמעמידה במצבי סיכון את הנוהג ברכב, רכבים אחרים והולכי רגל הנמצאים במסלול הנסיעה כתוצאה מאיבוד שליטה, או מרחק בלימה קצר מדי. חלק מן המצלמות לאכיפת מהירות, מזהות גם עבירות תנועה כמו חציית רמזור באור אדום, אי מתן זכות קדימה ונהיגה מסוכנת שאינה קשורה דווקא למהירות.
קיימות מספר תצורות למצלמות אכיפת מהירות: חלק מן המצלמות עדיין בטכנולוגיה ישנה המצריכה החלפת סרט הצילום (וידאו) מעת לעת, חלק מן המצלמות הן דיגיטאליות, או מצלמות אינפרא אדומות והמידע מתוכן מועבר בקישור אינטרנטי. חלק מן המצלמות, מעביר את המידע בטכנולוגיית סלולאר. ישנן מצלמות ניידות ואקדחי לייזר המופעלים בצידי הכבישים כמכמונות מהירות על פי בחירה של רשויות האכיפה.
על פי עקרון הפעולה המצלמות ממוקמות בקטעי כבישים המועדים לפורענות, בצמתים ומעל רמזורים וחיישני תנועה/מהירות המזהים רכב הנוסע במהירות העולה על המותר, מפעילים את המערכת ומצלמים את העבריין. המידע מועבר לרשויות אכיפת החוק ואלו מחליטות כיצד לנהוג בעבריין- זימון למשפט/ברירת קנס.
מתוצאות מחקרים שבוצעו עד כה (צרפת, אנגליה וארה"ב), עולה כי מצלמות לאכיפת מהירות, תורמות באופן משמעותי לירידה במספר ההפרות וכתוצאה מכך חלה הפחתה במספר תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת עד 35%. שיטת החיוב המיידי, גורמת לנהגים שאינם עבריינים קלאסיים להיות מודעים יותר לעובדה שהם חורגים מן המהירות המותרת ועל ידי כך משתנה דפוס התנהגות פסול של "גניבת" סף המהירות בעשרה עד חמישה עשר אחוזים.
סיכונים: מדי פעם קורה שנהגים המזהים מצלמה/מכמונת בעת נהיגה מהיר מדי, בולמים באופן אגרסיבי כדי לנסות ו"למזער" את הנזק ובכך הם גורמים לרכב מאחוריהם להיכנס לסיטואציה של תאונה/כמעט תאונה.