הרשמה להסעות  |  
 
 
 
 
פורטל מידע
קטלוג מוצרים
 
 פרסומים ומידע
 מינוחים מקצועיים
 מהי נהיגה?
 מערכת ABS
  מערכת בקרת יציבות
 חיישני לחץ אוויר
 מערכת התרעת התנגשות
 כריות אוויר
 לחצן מצוקה ברכב
 מערכת התרעת הירדמות
 רמזור חכם
 תמרור חכם
 מעבר חצייה פעיל
 תמרור במ' מידע לנהג
 מבחני ריסוק
 טכנולוגיות וביטוח
 מערכת לוויינית GPS
 סימוני כביש אקטיביים
 גורמים להסחת דעת
 השימוש בטלפון נייד
 חיישני רוורס
כיסוי שטחים מתים
מצלמות תיעוד בנהיגה
מערכות לזיהוי נהג
 טכוגרף דיגיטאלי
 מע' מתערבות בנהיגה
 מע' בטיחות בהסעות
 בטיחות רכב דו גלגלי
 אגרה לפי קילומטר
 שכחת ילדים ברכב
 מצלמות מהירות
 שלטי חוצות / פרסום
 קופסה ירוקה
 סרטוני הדגמה
 
 
 
 
 
  מצלמות לתיעוד ברכב

במידה ונתקלת בקישור למחקר שאינו פעיל, חפש בספריה >>
 
 מצלמות לתיעוד אירועים בנהיגה - דף מידע
כללי
תאונת דרכים, היא מצב בו מעורבים מספר גורמים שקווי התנועה שלהם חתכו זה את זה באותו מקום ובאותו זמן. זירת התאונה, היא מעין תמונה קפואה, המחייבת את בוחני התנועה, לנסות ולשער מה גרם לתאונה על ידי שחזור אחורנית (backward chaining), של פעולות כל אחד מן המעורבים בה.
 
שחזור התאונה, מתבצע על ידי עדויות הנלקחות מן התשתית (סימני מריחה של צמיגים על הכביש, סימני פגיעה בעצמים), עדויות הנלקחות מאנשים שהיו במקום ובזמן האירוע וממצלמות אבטחה/אכיפה המופנות למקום האירוע (במידה וישנן). בסופו של תהליך החקירה, מועברת המלצה לפרקליטות על הגשה/אי הגשה של כתב אישום כלפי מי מן המעורבים בתאונה. המלצה זו, נסמכת בעיקר על התרשמות החוקרים לגבי התורם העיקרי לתאונה וזאת בהתייחס לרגע הקרוב ביותר להתרחשותה מבלי להתייחס למרכיבים אחרים שמבחינת בוחני התנועה הם בחזקת נעלמים/מתעלמים מהם:
  1. מה הייתה מהירות הנסיעה של כל אחד מן המעורבים בתאונה (במידה ויש יותר מרכב אחד) וכיצד השפיע הדבר על שיקול הדעת הסביר ועל פעולות כל אחד מהם?
  2. האם הרכב הפוגע, הוא הרכב בו נוהג התורם העיקרי לתאונה?
  3. האם לחץ התנועה במקום האירוע, אינו מווסת כראוי וכופה על הנהג דפוס נהיגה לחוץ?
  4. האם קיימים פגמים בתשתית (שיפועים הפוכים, סימון שגוי, סימון חסר וכד'), שתרומתם לתאונה גבוהה מתרומת הגורם האנושי?
  5. האם קיימים בשדה הראייה של מי מן המעורבים בתאונה ובסמוך להתרחשותה, גורמים מסיחי דעת הפוגעים בריכוז ובדריכות הנהג?
  6. עד כמה התרימה פעולה של גורם בסביבת התאונה (הולך רגל, נהג אחר שמעורב/אינו מעורב בתאונה), את תגובתו השגויה של אחד המעורבים בתאונה והפכה אותו להיות התורם העיקרי להתרחשותה? לדוגמה- האם הימנעות של אחד המעורבים בתאונה, מפגיעה בהולך רגל שחצה במקום אסור וללא בדיקה מוקדמת, גרמה לא לסטות הצידה ולפגוע במכונית אחרת/אדם אחר על המדרכה?
 
נכון להיום, שאלות אלו אינן נחקרות לעומק, בעיקר בשל חסר אמיתי בכלים המאפשרים לבחון מה קרה בשניות שקדמו לתאונה- בדפוסי הנהיגה, בגורמי כשל בתשתית, בהתנהגות הולכי רגל וכיו"ב.
 
החוק
זירת תאונת דרכים, מתחלקת במדינת ישראל לשניים:
  • זירה עם נפגעים- מחייבת את התערבות המשטרה בכל הנוגע לחקירת האירוע, הסקת מסקנות והעברת החומר לפרקליטות המדינה.
  • זירה ללא נפגעים- אינה מחייבת את התערבות המשטרה (גם כאשר זו מגיעה למקום האירוע, היא משאירה למעורבים בה לסגור עניינים ביניהם), בעיקר כאשר הדבר נוגע לנזק הנגרם למכוניות בלבד ולא לרכוש ציבורי, או פרטי המוגדר תחת קטגוריות נדל"ן, תשתיות ועוד.
 
הקשר בין מעשיו של מי מהמעורבים בתאונה לדפוס התנהגות פלילי (נהיגה פרועה, נהיגה בהשפעת אלכוהול וכד'), נמדד כמעט רק בהיבט התוצאה- יש או אין נפגעים. קיימים מקרים של פגיעות ברכב ללא נפגעים שנגרמו על ידי נהגים תחת השפעת אלכוהול, כאשר אלו לא נבדקו כלל על ידי המשטרה שהגיעה למקום והמשיכה הלאה לאחר בדיקה שטחית (ללא קשר לעובדה כי בישראל מבוצעות אלפי בדיקות שכרות מדי שנה).
 
יתרה מכך, התנהגותו הפלילית של מי מהמעורבים בתאונה אינה נגזרת מכוונה פלילית העומדת בבסיס המעשה בדומה לשוד,רצח, גניבה או אחר, או מרשלנות תורמת שבסיסה בהזנחה. המצב הבעייתי, הוא קביעת אשמתו של אדם באופן חד ערכי ותלוי תוצאה (יש/אין נפגעים), כאשר הסיבות הקושרות אותו לאשמה, אינן בהכרח חד ערכיות/משמעיות (ראה מקרה הרשעת נהג האוטובוס בצומת גולני על סמך נתונים המתיישבים זה עם זה רק באופן חלקי וחוסר התיעוד המצולם לאופן בו נכנס לצומת, השאיר בחוות דעת המומחים מקומות ריקים).
 
ביטוח
גורם אחר, הנגזר מהכרעות שגויות של בוחני תנועה, הוא ההיבט הביטוחי. להכרעת השופטים במשפט הפלילי (בהמלצת המשטרה), ישנן נגזרות כספיות על פיצוי התובעים את חברות הביטוח על נזק שנגרם לרכבם/לרכוש אחר. לקוח המואשם ברשלנות תורמת, לנזק הכספי שנגרם לו ולאחרים, אינו זכאי לקבל כיסוי מלא לכלל ההוצאות שנגרמו ובגינן היה מבוטח.
 
אכיפת החוק
שוטר תנועה נמצא לא אחת בבעיה בשל חוסר יכולת להכיל, את מורכבות המצבים בכביש. לדוגמה- בסיטואציה נתונה, בה נהג יוצא לעקיפה בנתיב דו מסלולי (לכל כיוון), הוא עלול להיקלע למצב של כמעט תאונה, כאשר נהג הנמצא לפניו, פועל באופן שגוי ופונה אל תוך הנתיב שלו מבלי לאותת. בלימת החירום אותה מבצע הנהג העוקף, עלולה להתפרש כעקיפה מסוכנת, אצל השוטר הנוסע במרחק מה מאחוריו. תשומת לב השוטר, הופנתה ומוקדה אליו רק ברגע בלימת החירום וזאת מבלי שמידע נוסף הקיים בשדה הראייה (הסטייה המסוכנת של הרכב הנוסע לפנים), נקלט ונלקח בחשבון. חוסר היכולת לתעד את רצף האירועים בשניות שקדמו למצב כמעט תאונה, גורמת לענישה לא צודקת של נהג שפעל כשורה ונמנע מתאונה.
 
מצב אחר קיים כאשר רכב החוצה צומת באור ירוק, פוגע מאחור ברכב שנכנס מאוחר לצומת (בדרך כלל באור אדום), מן הכביש הניצב לכיוון הנסיעה. הפגיעה שהתרחשה מעבר לצומת המרומזר והתיעוד החסר של העבריין הנפגע, הופכת לא אחת את הנהג הפוגע לאשם.
ראה דוגמה:
 
כשלים התנהגותיים- עברות אותן עושים אוכפי החוק.
במדינת ישראל, מתועדות בכל שנה עשרות עבירות תנועה וכשלים בנהיגה של שוטרי תנועה. בעיה זו, אינה נחלתה הבלעדית של מדינת ישראל והיא קיימת בארה"ב, כמו גם באירופה אם כי באופן מתון יותר מאשר בישראל. בארה"ב, החלו לתת את הדעת לעניין זה, ומצלמות תיעוד, נכנסו לשירות גם כאמצעי לניטור נהיגת השוטרים והתנהגותם בעת מילוי תפקידם.
ראה דוגמה:
 
תיעוד עבירות בעת ביצוען.
בעת פעולה משטרתית מורכבת, המחייבת מעקב ולפעמים אף מרדף אחרי פושעים שבצעו פשע במקום מסוים, ישנו הכרח לקבל את תיעוד המתרחש בכביש. הדבר נובע מן הסיבה שהיכולת להרשיע את העבריינים באותן עבירות ייגזר מן האופן בו עזבו את זירת הפשע (נמלטו/לא נמלטו מן המשטרה). מצלמה הקולטת את רצף האירועים בסביבה, יכולה להוות ראיה מספקת להרשעת העבריינים, במקביל לווידוא התנהגות נכונה של השוטרים. סוג תיעוד נוסף המתבקש מכורח הנסיבות, הן תאונות בהן היו מעורבים רכבים שנגנבו, או פשעים שבוצעו בעזרת רכבים גנובים. מערכות צילום לאבטחה, שהותקנו ברכבים שנגנבו, תיעדו פשעים או מעורבות בתאונות דרכים והפלילו את הנוהגים ברכב, מבלי שהללו ידעו על קיומן.
 
תיעוד המתרחש בתוך הרכב
התנהגות הנוסעים, משפיעה רבות על יכולתו של הנהג להתרכז בנעשה לפניו בכביש. לא אחת קורה שנוסעים ברכב, מפריעים לנהג ומסכנים בכך את ביטחון כלל הנוסעים- צעקות, דחיפות, ובתוך אוטובוסים גם קימה מן המקום. הסחת דעת הנהג לאירוע חריג בתוך הרכב המופנה כלפי הנהג, או כלפי גורם בסביבתו, עלולה להוות גורם לתאונה. בחלק מציי הרכב, נעשה שימוש במצלמות תיעוד אירועים ברכב ומחוצה לו, כחלק פסיבי המתלווה למערכת ניטור הנהיגה. תפקיד איסוף החומר המצולם, לשקף טוב יותר את ממצאי המערכת האקטיבית, המתריעה ומשדרת בזמן אמת משובים לדפוסי הנהיגה. במערכות מתקדמות, ניתן לקבל תמונת מצב בזמן אמת, אך זו מחייבת התחברות יזומה של מנהל צי הרכב.
 
פירוט הטכנולוגיה
בשירות גורמי אכיפת החוק.
בשנים האחרונות, בשל העלייה התלולה בריבוי טכנולוגיות הווידיאו ומזעורן (לרבות מכשירים סלולאריים), חלה הוזלה משמעותית של מערכות התיעוד המצולם, מה שגרם לשימוש הרווח בהן בתחום הריגול התעשייתי, מעקב בעסקים, בבתי ספר, משרדי ממשלה, בבתים פרטיים ואפילו בכנסיות. אכיפת החוק המאותגרת על ידי מספר עולה ומתעצם של אירועים פליליים, עושה שימוש גובר בעדויות מצולמות ממקורות שונים. גודש המידע המצולם בו יש לטפל, הצריך שילוב של מערך ניהול תמיכת וידיאו ושינוי באסטרטגיה הארגונית של הטיפול במידע. אסטרטגיה זו תומכת בניתוח נתוני הוידיאו ממקורות רבים, כולל קטעי צילום מרכבים משטרתיים ופרטיים, צילומי מעקב, קטעי וידיאו שנמצאו בזירת פשע וכל מידע מצולם (מקרי/מכוון), העשוי לספק ראיות לפשע. מערכות אלו מדורגות על פי נפח העבודה המיועדת לכל אחת מהן:
  • מצלמה המתעדת את המתרחש, כאשר האירועים נשמרים בתוך יחידת הזיכרון ומוצאים ממנה בסוף משמרת/יום פעילות.
  • מצלמה המתעדת את המתרחש, כאשר האירועים מועברים למרכז דיווח וארגון מידע במקביל לשמירתם ביחידת הזיכרון ברכב.
מצלמות אלו בדומה למצלמות אכיפה, בעלות רזולוציה גבוהה, זום משתנה והן מסיביות. המצלמות מורכבות בתוך הרכב המשטרתי על זרוע מיוחדת המחוברת אל שמשת הרכב, או מסגרתה ופאנל שליטה, נמצא מעל כיסא השוטר היושב סמוך לנהג.
קישור למערכת:


בשוק האזרחי
קיימות מספר טכנולוגיות צילום לתיעוד אירועים, כאשר הטכנולוגיה הרווחת ביותר עושה שימוש במצלמות דיגיטאליות, יחידות בקרה וכרטיסי זיכרון. טכנולוגיית שמירת המידע יכולה להיות DVD, AVI, FLASH, או כל מדיה אחרת, מצלמות הוידיאו המסורתיות (סרטי הקלטה), יצאו כמעט לגמרי משימוש.
 
מערכות לשימוש ברכבים אזרחיים:
1. מערכת תיעוד אירועים רב תכליתית- Car Camera Recorder (מסוגלת להתחבר עד 5 מצלמות במקביל)- מערכת דיגיטאלית המורכבת ממצלמה אחת או יותר, כרטיס זיכרון, מסך LCD אותו ניתן להצמיד לכל מראת רוורס פנימית ויחידת בקרה הבוררת את מצבי ההקלטה והצפייה. ההקלטה ניתנת להגדרה בשני מצבים:
  • רציפה- מרגע ההפעלה ועד לעצירתה באופן מכוון, היא מקליטה ברצף, מצב זה מאפשר צילום אירועים ממצב נייח אך תופס נפח זיכרון רב.
  • אדפטיבי לתנועת הרכב- מופעל עת תנועת הרכב (שילוב הילוך או אחר), חסכוני בנפח הזיכרון אך מתעד רק אירועים שהתרחשו בזמן הנסיעה.
המצלמה נכנסת למצב הפעל/המתן עם הדלקת המנוע, כאשר את המתח החשמלי היא מקבלת מן המצבר דרך שקע המצית. המערכת מאפשרת צפייה בערוץ בודד, או במספר ערוצים (תלוי במספר המצלמות). המצלמה המופנית קדימה, מורכבת לפני מראת הרוורס. טווח הזיכרון נשמר לזמן מוגבל ומחדש עצמו במידה ולא נעשה בו שימוש מכוון.
קישור למערכת:
 
2.  מערכת וידיאו, משולבת GPS- מיועדת בעיקר לאבטחה במידה והוא נגנב, או נמצא ברשות אחר. המערכת, מאפשרת מעקב אחר היסטוריית של תנועת הרכב, מיקומו וניטור דפוסי הנהיגה לאורך מסלול הנסיעה. המערכת מורכבת ממצלמה, GPS, יחידת זיכרון. חלק מן המערכות מופיעות עם עדשה נוספת המופנית אל הנהג לצורך זיהוי.
קישור למערכת:
 
3. Breeze TM ECT VML, היא מערכת מעקב רב תכליתית מבית eyeControl, המצלמת אירועים בתוך הרכב וסביבתו החיצונית, תוך סנכרון המידע והצגתו בזמן אמת, כך שיאפשר לעשות בו שימוש מיידי. מערכת Breeze-TM-Mobile-DVR,  הופכת כל רכב ליחידה מעקב מקצועית ניידת, המסוגלת לשדר וידאו בזמן אמת על הסלולר, WiFi או רשתות WiMAX, וכמו כן גם להקליט וידאו באיכות DVD הניתנת להורדה בשלב מאוחר יותר לצורך ביקורת/ פיקוח. מערכת המעקב, מבוססת על מספר מצלמות המותקנות בתוך הרכב ובחלק החיצוני (על פי בחירה), המכסות את כל "השטחים המתים" בתוך הרכב ומחוצה לו. מערכת המעקב, מאפשרת גם לבחון את דפוסי הנהיגה של הנהג ואופן הפעלתו את הרכב. באופן זה, מנטר מנהל צי הרכב, שגיאות תפעוליות ונהיגה מסוכנת והמשוב לנהג הרכב ניתן מיידית. תיעוד האירועים, נשמר באופן קלנדארי במרכז הנתונים והוא ניתן לשליפה בכל זמן.
קישור למערכת
 
4. 
מערכת טלמטריה לניטור ותיעוד נהיגה בזמן אמת- חברת קוזוורת' הבריטית פיתחה מערכת למעקב ולניטור נתוני נהיגה בזמן אמת, המושתתת על מערכת צילום באיכות גבוהה במיוחד שמשולבת בפלטפורמת GPS. רמת הדיוק של המערכת מאפשרת תיעוד מדויק גם במהירויות הגבוהות בהרבה מן המקובל (מותאם למכוניות מרוץ). נתוני הנהיגה המתייחסים לכל קטע במסלול הנהיגה, כוללים מהירות הרכב, סל"ד, ניהוג, בלימה, מיקום מדויק בתוך הנתיב (במסלול ישר ובעקומות), חישובי עומס, תפוקת המנוע ויעילות הנהיגה (תזמון בלימה / האצה לפני ואחרי כניסה לעקומות ועוד). מערכת הטלמטריה מצוידת בממסך מגע המאפשר כיול ותכנות משימות המערכת בעת נסיעה, או בסופה (הצגת גרפים, צילום ותיעוד מסלול הנסיעה, הפקת פרופיל נהיגה ועוד). ייעוד המערכת לאפשר שימוש רב תכליתי לקהל משתמשים רחב (נהגים רגילים, נהגי מרוץ, נהגים מקצועיים), מתוך מטרה לבודד משתנים / אירועים מהם ניתן ללמוד, להפיק לקחים ולשפר את איכות / מיומנות הנהיגה. המערכת מתעדת על כרטיס זיכרון היסטוריה של עד 13 שעות נהיגה רצופות, מה שיאפשר לחברות ביטוח, גורמי אכיפה ומנהלי ציי רכב לקבל תמונה ברורה ככל הניתן של רצף האירועים שקדם לתאונה.
קישור לכתבה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4473628,00.html


יעוד (בעיות בטיחותיות שהיא מיועדת לתת להם מענה)
מצלמה לתיעוד אירועים בנהיגה נועדה לאפשר מעקב אחר רצף האירועים (מנקודת מבט הנהג), שקדם לתאונת דרכים, או שעלול לגרום לה מתוך מטרה לזהות את דפוסי הנהיגה ולהגיב אליהם בהתאמה על ידי מניעה/ענישה/זיכוי.
מצלמה לתיעוד אירועים ברכב, נועדה לאפשר מעקב אחר רצף פעולות הנהג (מנקודת מבט חיצונית שממול לנהג), או אירועים ברכב המשפיעים על דפוס הנהיגה שלו בעת/טרם התרחשות תאונה/כמעט תאונה.
 
 
מצב בשלות הטכנולוגיה
  • סטאטוס פיתוח/ניסויים- מערכות קיימות ועובדות בטכנולוגיית דיגיטאל מזה 10 שנים ומעלה. חלק מן המערכות משמשות לצורך בירור תביעות עם חברות הביטוח.
  • היקף מכירות בעולם - לא ידוע
  • מס. יצרנים- לא ידוע

מצב ההטמעה בעולם
  • פרסום תקן טכני ISO- לא ידוע.
  • פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות)- לא ידוע.
  • כוונות לפעילות גופים ממשלתיים בעולם- קיימת התעוררות בתחום בעיקר אצל גופי אכיפת החוק.
 
מצב ההטמעה בישראל
  • פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים- אין
  • פרסום תקנות מחייבות בישראל- אין.
  • כוונות משרד התחבורה- קיים עידוד ללא הנחיות מחייבות לשימוש במערכות (בעיקר ברכבי הסעות תלמידים).  
 
 
מצב המחקר
  • מחקר יעילות/מפתח
 
ניתוח תאונות וכמעט תאונות על ידי תיעוד מצולם בצי רכב- מכון המחקר לרכב ואוניברסיטת טוקיו- יפן, 2001
 
מחקר לניתוח תאונות וכמעט תאונות, בוחן את הסוגיה שאינה באה לידי ביטוי במערכות לניטור נתוני נהיגה בהן לא מתועד מידע חזותי- מה הם הגורמים לתאונות וכמעט תאונות בהיבט הסביבתי מנקודת מבטו של הנהג- גורמי התאונה החיצוניים שאינם קשורים לדפוסי הנהיגה (רכבים אחרים, אובייקטים בשטח, טופוגרפיה וכד'). המחקר המקיף 202 רכבים בהם הותקנו מצלמות, מכיל תיעוד של כ 30 תאונות. איכות המידע המצולם, אפשרה ניתוח כמותי וכרונולוגי (רצף האירועים שהובילו לתאונה).
במחקר נעשה שימוש בשתי מערכות צילום:
  • מערכת המתעדת רק את התאונות עצמן.
  • מערכת המתעדת תאונות וכמעט תאונות- פעולה הימלטות מכניסה למצב של תאונה בפועל (עצירות פתאום, היגוי חזק ימינה/שמאלה).
 
ארבעה סוגים של ציוד צילום והקלטה, הוכנסו ל 202 כלי רכב הכוללים אוטובוסים, משאיות קלות ורכבים פרטיים (ל 13 רכבים הוכנס גם מקלט וידיאו רגלי כתמיכה/השוואה למידע הדיגיטאלי). המצלמות צוידו באקסלמטור וג'ירוסקופ על מנת לאפשר תיעוד המהירות בזמן אמת- האטה, האצה, מהירות קבועה ותפעול הנהיגה הכללי. חיישני המהירות, כוילו לאפשר אבחון של תאונה/כמעט תאונה והמידע המצולם, נשמר על ידי מערכת הקלטה בטווח של דקה אחת- מ55 שניות לפני התאונה ועד 5 שניות לאחר התרחשותה.
 
ממצאים
כ 30 תאונות התרחשו במהלך המחקר בנתיבים בהם נסעו הרכבים (מרכז טוקיו) וכל המידע הוקלט ותועד. הרכבים המעורבים נבחנו פיזית, מידע על הנפגעים נאסף. מתוך ניתוח הנתונים מאופיינות התאונות על פי קטגוריות:
 
  • התנגשות בין שני רכבים מהווה כ 87% מתוכם 50% היא תאונות פגיעת רכב מאחור. חלק מן התאונות הקלות והרווחות, הן פגיעה של רכב ברכב בעת פנייה משותפת בצומת (שני רכבים במקביל הפונים לאותו כיוון, כאשר אחד הרכבים סוטה קלות מן המסלול בו הוא נוסע אל מסלול הרכב שליד).
  • מספר הנפגעים הגדול ביותר הם הולכי רגל שנפגעו מרכבים.
  • במצבי כמעט תאונה, נמצא כי פעולת ההימנעות הנפוצה ביותר היא בלימת חירום ביחס של עד פי 5 מהטיית הגה מהירה ימינה/שמאלה. הטיית ההגה שמאלה היא ביחס של פי 2 מהסטת ההגה ימינה.

מסקנות
לשימוש במערכת תיעוד מצולם, ישנם יתרונות בכל הנוגע להבנת התרחשות תאונות וכמעט תאונות:
 
  1. למערכת התיעוד ישנה אפשרות לאסוף מידע בזמן אמת ובאופן כרונולוגי וכמותי. היכולת לטפל בדפוסי האצה, האטה וניהוג שגויים, תמנע תאונות ופגיעות חמורות בנוסעים.
  2. התיעוד של בלימות חירום ובלימות פתע, היא כלי נוסף לשינוי דפוסי נהיגה של הימנעות מתאונות.
  3. מידע חזותי על התנהגות בתוך הרכב ותנאי הסביבה המקיפים את הרכב, הוא כלי חשוב להבנת התרחשותן של תאונות מכלל הגורמים המעורבים בהן.
 
קישור למחקר
 
 
  • מחקר יעילות ותגובות משתמש
השפעת עובדות מצולמות על השיטור המודרני- ICAP Colorado USA 2001.- 2003
במהלך השנים, החל מסוף שנות ה 90 , החלו יחידות משטרה בארצות הברית להצטייד במצלמות תיעוד (In car camera). למעלה מ 21 מיליון דולר מקרן מיוחדת הושקעו במהלך מאי 2001 בהתקנה של 17,500 מצלמות מתקדמות ברכבי משטרה (72% מכלל הרכבים השייכים למשטרות המדינות, במשטרה הפדראלית ומשטרות התנועה). הסיבה לכך נבעה משני גורמים עיקריים.
  • חשיפה גבוהה של שוטרים לתקיפה באזורי פשיעה מסוכנים, במקביל לסיכון במעורבות בתאונות דרכים בתפקידי השיטור בכבישים המהירים. שוטרים מאמינים כי התקנת מצלמות תיעוד ברכבים, תרתיע תוקפים פוטנציאליים ותהפוך את הסביבה בה מתבצעת עבודת השיטור לבטוחה יותר.
  • נושא הגזענות בארה"ב, נוגע גם לעבודת השיטור. טענות קשות כנגד התנהגות גזענית של שוטרים כלפי האוכלוסייה האפרו- אמריקנית, בשנות ה 90, חייבו התייחסות מצד המשטרה, משרד המשפטים והממשל. הימצאותן של מצלמות תיעוד ברכבי המשטרה, אפשרה להזים את תחושות הקיפוח של הארגונים לזכויות האזרח וקידום האוכלוסייה האפרו- אמריקנית כלפי השוטרים העוסקים באכיפת החוק בכבישים ומאידך, תיעדה כל התנהגות חריגה מצד שוטרים כלפי אותה אוכלוסייה.
 
בשנת 2002 נערך מחקר מטעם COPS (Central Organization of Police Specialists) במשותף עם IACP; (International Association of Chiefs of Police) הבוחן את יעילותן של מצלמות תיעוד ברכבי המשטרה. המחקר נערך בקרב 47 מדינות בארה"ב וכלל את המשטרות המקומיות ומשטרת התנועה בכל מדינה. המחקר השתרע על תקופה של 18 חודשים, כלל שלושה ימים אינטנסיביים של מעקב על הנעשה ב 21 אתרים המרכזים את המידע המצולם. המחקר התמקד בשני תחומים עיקריים:
  1. תהליך הערכה של אופן רכישת המצלמות והתקנתן ברכבים.
    • מבחר-   מצלמות/טכנולוגיות.
    • רכישה- אופן הרכישה (מחיר/אחריות וכד').
    • התקנה- מהירות הביצוע, מיקום ברכב, מקצועיות.
    • פריסה- יעילות הפריסה ביחס לשטח הפעילות.
 
  1. הערכת ההשפעה של השימוש במצלמות על עבודת המשטרה.
    • בטיחות השוטרים
    • ביצועי השוטר ומקצועיות המשטרה
    • לקיחת אחריות של גופי השיטור לגבי פעילות שגויה וכיו"ב
    •  הדרכה וחינוך
    • תפיסת הקהילה (האופן בו האזרח מקבל את העובדה כי פעולותיו מתועדות).
    • מדיניות גופי השיטור, נהלים ופרוטוקולים
    • מנהיגות המשטרה
    • תהליכי השיפוט על סמך עדויות מצולמות (כמה תיקים/הרשעות הסתמכו על הנתונים המצולמים).
       
מספר מתודות שימשו במחקר זה:
·        שלב מקדים- הכנסת מומחים בתחום הטכנולוגיה של מערכות צילום ועיבוד נתונים, העבירו את הגופי המשטרה הרלבנטיים, הכשרה כיצד ואיזה ציוד צילום לרכוש, כיצד לאסוף ולעבד נתונים, נושאי חוק ותפיסת הקהילה.
·        שלב הערכה של אופן ההצטיידות- סקרים, ראיונות, ודיווחים הנוגעים לאופן רכישת הציוד (העדפה, התקנה, תפעול וכד').
·        שלב הערכת השפעת השימוש במצלמות ביצועי הפרמטרים הנזכרים מעלה- סקרים, ראיונות, דיווחים, דיונים בקבוצות מיקוד (נציגי היחידות שדנו במשותף בהצלחות, כישלונות והצעות לשיפור).וניתוח נתונים מצולמים. איסוף הנתונים וניתוחם.
 
ממצאים
  1. הדרכה- מתוך 47 סוכנויות המשטרה שהשתתפו בפרויקט, כ 25 סוכנויות לקחו חלק בתכנית הכשרה שפותחה במיוחד למטרה זו. התכנית כללה נושאים הקשורים למדיניות המשטרה בהפעלת מצלמות, אכיפת חוק, נהלים ופרוטוקולים. ההדרכה הועברה על ידי אנשי אקדמיה ועל ידי טכנאים מן החברות שספקו את המצלמות. הסוכנויות שעברו את ההכשרה שיפרו את ביצועיהן לעומת הסוכנויות של השתתפו בתחומים הבאים:
  • הקטנת זמן ההצטיידות.
  • איכות מידע מצולם טוב יותר לצורך חקירה וראיות משפטיות.
  • הפחתה של מקרים בהם חוסר מקצועיות פוגע בתוצאות.
  • הגברת בטיחות השוטרים.
  • הגברת התמיכה הציבורית.
  • שיפור ביצועי עלות- תועלת מצד הפיקוד

כ 72% מן המשתתפים בהדרכה, דיווחו כי הקורס העשיר אותם ותרם ליכולתם הכללית. 
 

  1. מעקב אחר אופן השימוש בכספי הקרן שהועמדו לצורך הצטיידות במצלמות, הראו כי רוב יחידות המשטרה, ציידו את רכבי המשטרה שלהן מיידית עם הגעת התקציב.
  1. הערכת השפעת הצטיידות על עבודת המשטרה, הראתה נתונים דרמטיים, הנובעים כתוצאה מהתקנת המצלמות ברכבי המשטרה: 
  • הגברת הביטחון האישי של השוטרים- עליה של 33% בתחושת הביטחון העצמי ו 48% הפחתה של התנהגות אלימה מצד אזרחים כלפי שוטרים.
  •  שיפור יכולת המשטרה לערוך דין וחשבון אמין על תפקודה.
  • צמצום המקרים של תפקוד לקוי של שוטרים- מעל 90% מן השוטרים דיווחו כי התיעוד המצולם, זיכה אותם בבירורים ותלונות שהוגשו נגדם.
  • פישוט היכולת לסקר אירועים.
  • הגברת גיוס שוטרים והעלאת רמת האימון שלהם.
  • שיפור תפיסת הקשר עם הקהילה ועולם התקשורת/המדיה- 94% מן האזרחים תומכים בשימוש במצלמות תיעוד, מתוכם 71% ביקשו להיות מיודעים להיותם מצולמים. 51% ציינו כי הידיעה על תיעוד מצולם גרמה להם לשנות התנהגות, 34% הודו כי התיעוד ריסן אצלם את הרצון להגיש תלונה נגד שוטרים.
  • חיזוק מנהיגות המשטרה בקהילה- אזרחים נוטים להאמין יותר לדיווחי המשטרה ופעילותה המתועדת.
  • העלאת איכות והתמקצעות השוטרים.
  • הגברת הביטחון בתוך המדינה- אזרחים חשים מוגנים יותר כאשר פשעים/פושעים מתועדים בעת מעשה וניתן לפתור אותם ולהעמיד למשפט.
  • שדרוג טכנולוגי, ושיפור המדיניות והניהול הפרוצדוראלי של מקורות המידע ממחקרים, סקרים, קבוצות מיקוד, וראיונות אינטרנטיים, הנובעים ישירות מן השימוש במערכת עיבוד מידע מצולם.
  • קיצור זמן משפטים וההתדיינות בבתי המשפט, יותר הרשעות ויעילות מנהלית של המשטרה והפרקליטות- 91% מן התובעים, עשו שימוש בעדויות ממצלמות התיעוד.58% דיווחו על קיצור זמן המשפט, 41% מן התובעים, דיווחו על עליה במוכנותם למשפט.
 
רווח נוסף שנצבר במחקר זה, הוא כתיבת מערך הסברה כולל לתפעול המערכות מן הקצוות (שוטר בסיור) בהן יש ללמוד כיצד לתפעל נכון את מערכת הצילום, מערכת הניווט ושליחת מידע בזמן אמת (סלולאר, GPS), דרך קבלת המידע למרכזי עיבוד הנתונים, ניתוחו וקבלת החלטות אופרטיביות. באופן זה, נוצרה שיטת עבודה כלל ארצית, כאשר המידע הוא רב מערכתי, בעל ערך לתפיסת השיטור המודרני וישימותו מתאימה לכלל כוחות אכיפת החוק.
.
ליקויים נמצאו במערכות שלא הותקנו כראוי (הכשרה לא מתאימה/חוסר הכשרה), חוסר אמינות של חלק מן המשדרים בהעברת הנתונים ונזקים שנגרמו לחומרה משימוש לא נכון או שימוש בקצה גבול היכולת של המצלמות. ליקוי נוסף נוגע באופן שימור החומר המצולם. חלק מן הסוכנויות לא נערכו נכון לשימור ארכיוני וניהול של המידע המצולם, מה שפגע ביכולת לעשות בתיעוד שימוש משפטי.

דירוג חשיבות השימוש במצלמות:
  1. איסוף עדויות/ראיות והגנה על השוטרים מפני תלונות שווא.
  2. לנטר התנהגות/פעילות שוטרים.
  3. שימוש לחקירות פנים, מניעת התנהגות גזענית.
  4. שיפור היחסים עם הקהילה.
 
השפעת המצלמות על התנהגות השוטרים
למעלה מ 80% מן השוטרים דיווחו כי להימצאות המצלמות הייתה השפעה מזערית או לא הייתה קיימת כלל על התנהגותם הכללית ועל החלטתם האם להפעיל/לא להפעיל כוח.
קישור למחקר
 
 
יעילותן של מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים- המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה לביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל אביב ממומן ע"י קרן רן נאור דו"ח מסכם אוקטובר 2009.
 
בישראל, מדי יום נוסעים כ- 280,000 ילדים בהסעות תלמידים, לבית הספר וחזרה. באזורים הכפריים (קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים)  90% מהתלמידים נוסעים בהסעות. בטיחות בהסעות תלמידים מכילה מספר מרכיבים:
  • העלייה להסעה- מיקום איסוף התלמידים והתאמתו הבטיחותית ואופן עליית התלמיד/ה לרכב.
  • הנסיעה עצמה- דפוס הנהיגה של הנהג ואופן התנהגות התלמידים בזמן הנסיעה (ישובים/לא ישובים, חגורים/לא חגורים, רגועים/פרועים).
  • ירידה מההסעה- מיקום הורדת התלמידים והתאמתו הבטיחותית ואופן ירידת התלמיד/ה מן הרכב (חצייה לפני/אחרי הרכב, המתנה עד יציאתו מן התחנה ועוד).
  • החזרה הביתה לאחר ירידה מההסעה- חציית כבישים במעבר חצייה, ציות לחוקי התנועה.
בעקבות תאונות דרכים (ביניהן תאונת הדרכים הקטלנית ביוני 2004, שבה היה מעורב אוטובוס להסעת תלמידים. באותה תאונה נהרגו שלושה תלמידים ונפצעו כחמישים), כמעט תאונות ותלונות רבות של הורים, תלמידים ורכזי תחבורה בבתי הספר, נתקבלה תמונה המתארת באופן קשה את המתרחש באוטובוס בזמן הנסיעה, כאשר התמונה אינה ברורה לגבי גורמי הסיכון- דפוס הנהיגה, התנהגות התלמידים בעת הנסיעה, אופן העלייה והירידה מן האוטובוס, ההמתנה לאוטובוס, אמצעי הבטיחות (חגורות בטיחות, מסעדים) ועוד. כתוצאה מכך, הוחלט במספר רשויות להתקין מצלמות המתעדות את המתרחש באוטובוס במהלך הנסיעה. לאחר מספר שנים בהן מערכות אלו היו בשימוש הוחלט לערוך מחקר הבודק האם ועד כמה יעיל השימוש במצלמות לצמצום גורמי הסיכון הנ"ל.
 
מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילות המצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים. 
מטרות ספציפיות:
·                       לבדוק האם נצפה שינוי בנהיגתם של הנהגים בהסעות תלמידים לאחר התקנת מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים בהשוואה לתוצאות המחקר הבסיס שבוצע בשנים 2006-7.
·                       לבדוק האם קיים שינוי בהתנהגותם של תלמידים הנוסעים בהסעות תלמידים, לאחר התקנת מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים, בהשוואה לתוצאות המחקר הבסיס שבוצע בשנים 2006-7. 
 
מתודולוגיה
מחקר המשך המבוסס על תצפיות באוטובוסים להסעות תלמידים במועצה אזורית לב השרון.
 
תצפיות: במועצה אזורית לב השרון 3,500 תלמידים הלומדים בשבעהבתי ספר. המדגם התבסס על 40 תצפיות על מנת להשוות את הנתונים ל-40 התצפיות שבוצעו באותה מועצה אזורית במחקר הגדול. כיוון שמצלמות הותקנו רק באוטובוסים השייכים למועצה (אוטובוסים צהובים), מוקדו התצפיות באותם אוטובוסים. התצפיות בוצעו בזמן ההסעה מתחילת ההסעה ועד סופה.  
 
במחקר הבסיס, בשנים 2006-7, נערכו מרבית התצפיות במועצה אזורית לב השרון בדרך לבית הספר ולעומת זאת בשנת 2009, יותר תצפיות בוצעו בדרך חזרה מבית הספר. השינוי נבע מן העובדה כי במחקר הבסיס נמצא, באופן מובהק, שהתנהגות התלמידים הייתה נאותה יותר בדרך לבית הספר (בחלק מבתי הספר, בהסעת הבוקר נוסעים יותר מורים והילדים פחות ערניים ועצבניים).   במחקר הנוכחי הוחלט, אם כן, להגדיל את מספר התצפיות בחזרה מבית הספר במטרה לצפות בהשפעת המצלמות בנסיעות בהן התנהגות תלמידים עלולה להיות בעייתית יותר. (לוח 2)
 
תצפיתנים: במחקר הנוכחי התצפיות בוצעו ע"י שתי תצפיתניות, שקיבלו הדרכה על מילוי השאלון ועל אופן ביצוע התצפיות. כל תצפיתנית ביצעה תצפיות בשני הכיוונים ועל שני סוגי אוטובוסים (אוטובוס פרטי ואוטובוס צהוב). התצפיתניות לא היו אותם התצפיתנים שביצעו את התצפיות במחקר הבסיס.  
 
שאלונים: השאלון ששימש במחקר הבסיס שימש גם במחקר הנוכחי, אך התווספו מספר שאלות המתייחסות למצלמות. כבעבר, רוב השאלון מולא בזמן ההסעה ורק פרטים מסוימים מולאו לפני או אחרי הנסיעה, לפי הצורך. 
 
ממצאים:
בחודש יוני 2009 תוצפתו 40 הסעות תלמידים במועצה אזורית לב השרון. רובן (90%) נערכו באוטובוסים, אשר שייכים למועצה האזורית ובהן הותקנו בהם מצלמות. 10% מהתצפיות, נערכו באוטובוסים ששייכים לחברה פרטית ושאינם נושאים מצלמות. מתוך 40 התצפיות שבוצעו, כ 60% היו בהסעות לתלמידים הלומדים בבתי ספר יסודיים לעומת 40% לתלמידים הלומדים בבתי ספר על יסודיים. בדרך לביה"ס בממוצע היו 39 נוסעים ובדרך חזרה מביה"ס היו בממוצע 24 נוסעים. בכל נסיעה היו בין 2 ל-11 תחנות הורדה. בשנת 2009 התצפיות בוצעו ב-11 אוטובוסים שונים ובשנים 2006-7 תוצפתו 12 אוטובוסים. רוב האוטובוסים (כ-60%) שייכים למועצה האזורית לב השרון. ארבעה מנהגי הסעות התלמידים שתוצפתו בשנת 2009, תוצפתו גם בשנים 2006-7.   במחקר הנוכחי, שניים מהאוטובוסים הפרטים היו בני יותר מ-10 שנים, בניגוד להנחיות. באוטובוסים של המועצות האזוריות, שנת ייצור של כל האוטובוסים הייתה פחות מ-14 שנה, לפי הדרישות.
 
נהיגה בטוחה - התנהגות הנהגים
באוטובוסים הצהובים נמצא שיפור בנהיגת הנהגים בשנת 2009 לעומת השנים 2006/7, אך רוב ההבדלים לא היו מובהקים.
  • אי ציות לחוקי התעבורה- (אי ציות לחוקי התעבורה כולל שימוש בטלפון נייד בזמן הנסיעה ומהירות גבוהה)- במחקר הנוכחי דווחו פחות מקרים של אי ציות לחוקי תעבורה בהשוואה לשנים 2006-7 (13% ו 20% בהתאמה). 
  • הנחיות משרד החינוך: הנחיות משרד החינוך בנושא חציית כביש לפני רכב ההסעה (אין לחצות כביש לפני האוטובוס או מאחוריו. אם מתכוונים לחצות את הכביש, יש להמתין רחוק משפת הכביש עד שהאוטובוס עוזב את התחנה, ואז לחצות על פי הכללים)- במחקר הנוכחי ב-65% מהתצפיות התלמידים חצו את הכביש לפני רכב ההסעה לעומת 45% בשנים 2006-7. הנחיות של משרד החינוך לגבי ישיבה במושב ליד הדלת (יש לוודא שתלמידים צעירים לא ישבו בספסלים הסמוכים לדלת לרבות העלאה והורדה של תלמידים במוסף תתבצע בדלת הקדמית בלבד)- במחקר הנוכחי נמצא שאחוז התצפיות בהן הנהגים אישרו לתלמידים צעירים לשבת במושב הקדמי (ליד הדלת) או להשתמש בדלת האחורית היה דומה למחקר הבסיס (43%   ו-44% בהתאמה).
   
מתוך 40 התצפיות התצפיתנים דיווחו כי שבע נסיעות (17.5%), לא היו בטיחותיות. מתוכן שיש ברכבים של מועצות האזוריות. הסיבות לנסיעות לא בטיחותיות הן:
    1. תלמידים רבים עמדו תוך כדי הנסיעה.
    2.  תלמידים אינם חגורים.
    3.  הנהג התעסק בטלפון הנייד בזמן הנסיעה.
    4.  הורדה באמצע הכביש.
    5.  נסיעה במהירות גבוהה וביצוע סיבובים חדים.
 
יש לציין, כי בתצפית שנערכה באוטובוס של החברה הפרטית (ללא מצלמות), דווח על המצב המסוכן ביותר בו הנהג נסע במהירות גבוהה, ביצע סיבובים חדים ועצירות פתע, לא עצר בתחנות מוגדרות ולפעמים עצר באמצע הכביש. 
 
התנהגות תלמידים בהסעות תלמידים / שימוש בחגורות בטיחות
נצפתה ירידה בשימוש בחגורות בטיחות לעומת התצפיות שבוצעו בשנים 2006-7. בעוד שבשנים 2006-7 נמצא שימוש חלקי בקרב תלמידי על-יסודי, בשנת 2009 נמצא שהתלמידים כמעט ולא חוגרים כלל (בשנת 2009 17% ובשנת 2006/7 43%). במרבית ההסעות שבהם מוסעים תלמידים הלומדים בבתי ספר יסודיים, התלמידים חגרו חגורות בטיחות (90-94%). 
 
התנהגות מסכנת- התנהגות מסכנת בזמן הנסיעה כוללת:
1.      תלמידים שמפריעים לנהג.
2.       מריבות, רעש גבוה .
3.      תלמידים שמסתובבים בהסעה תוך כדי נסיעה.   
 
בנסיעות בדרך לבית הספר ובחזרה מביה"ס, נמצאה החמרה בהתנהגות התלמידים לעומת התצפיות בשנים 2006-7. התקנת המצלמות באוטובוסים לא השפיעה על התנהגות זו.   במחקר הנוכחי, נמצאו אחוזים גבוהים של התנהגות בלתי נאותה: ב-66% מהתצפיות התלמידים רבו, ב-29% מהתצפיות התלמידים הרעישו מאוד, ב-27% מהתצפיות התלמידים הסתובבו באוטובוס תוך כדי הנסיעה וב- 26% מההסעות התלמידים הפריעו לנהג בזמן הנסיעה.
 
מסקנות
נמצא שיפור, אם כי לא מובהק, בציות לחוקי תעבורה ולתקנות ובהמלצות בטיחותיות אחרות. בהתנהגות התלמידים בהסעות בדרך לבית הספר ובחזרה מבית הספר לא נמצא שיפור בעקבות התקנת המצלמות. בתצפיות (באוטובוסים צהובים) לא נצפו אירועים קיצונים, כגון - אלימות או ונדליזם, ולא ניתן להעריך אם חל שינוי במקרים אלו, כיוון שלא ניתן לצפות בהם במהלך תקופה קצרה של מחקר.  
 
המלצות
  • ביקורת קבועה על התנהגות התלמידים דרך בחינה של סרטי הוידיאו- חשוב מאוד שתלמידים שהתנהגותם בהסעות הייתה בעייתית ייקראו להסברים ויטופלו בהתאם. אי ביצוע פעולה זו מקטין למינימום את אפקט המצלמה.
  • פיקוח ומעקב אחר התנהגות הנהגים דרך הסתכלות על סרטי הוידיאו- חשוב כי יבוצע מעקב ופיקוח צמוד אחר התנהגותם באמצאות המצלמות ויטופלו בהתאם.
  • כאשר נהג אוטובוס נוסע במהירות גבוהה מהמותר, הממונה עליו יכול ליצור עימו קשר מיידי כדי שיפחית את המהירות. המצלמות מאפשרות פיקוח על הנהגים בזמן אמת, הן לעניין אופן הנהיגה והן לעניין קיום ההמלצות וההנחיות הבטיחותיות של משרד החינוך ומשרד התחבורה . 
  • פרוטוקולים מוסכמים על בתי הספר לגבי צעדי המעקב וענישה, כאשר להערכת החוקרים, נקיטת צעדי מעקב וענישה המקובלים על ביה"ס מחד והרשות המקומית מאידך, יביאו לשיפור משמעותי בבטיחות ההסעות.
 
 
מן התקשורת
מצלמות בהסעות תלמידים שיפרו הבטיחות
מאת: אלי אשכנזי, הארץ יום רביעי, 14 במרץ 2007, 8:56
המצלמות הותקנו בשני אוטובוסים להסעת תלמידים בצפון. הנהגים: הילדים נרגעו כי הם יודעים שהם מצולמים
"מצלמות במעגל סגור שמותקנות באוטובוסים המסיעים תלמידים משפרות מאוד את רמת הבטיחות בנסיעה" - כך אומרים במחלקת התחבורה של המועצה האזורית מרום-הגליל, לאחר שבועיים שבהם הותקנו מצלמות בשני אוטובוסים המסיעים תלמידים לבתי הספר. בשבועות הקרובים יותקנו מצלמות בארבעה אוטובוסים נוספים. במועצה האזורית מרום-הגליל מסיעים מדי יום 2,400 תלמידים במסלולי נסיעה של כשלושת אלפים ק"מ בסך הכל.
 


רשימת מקורות
 
ACCIDENTS AND NEAR-MISSES ANALYSIS BY USING VIDEO DRIVE-RECORDERS IN A FLEET TEST. Japan Automobile Research Institute, Ministry of Land, Infrastructure and Transport Japan Kenichi Yoshimoto University of Tokyo Japan- 2001
 
 
Comparing Real-World Behaviors of Drivers With High versus Low Rates of Crashes and Near-Crashes- NHTSA , 2009http://www.nhtsa.gov/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia/PDFs/Crash%20Avoidance/2009/811091.pdf  
http://www.nhtsa.gov/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia/PDFs/Crash%20Avoidance/2009/811079.pdf

The impact of video evidence on modern policing, research and Best Practices from the IACP Study on In-Car Cameras U.S. Department of Justice Office of Community Oriented Policing Services Washington, D.C. 20530, 2003
 
http://www.theiacp.org/LinkClick.aspx?fileticket=5k3IK9SZuz4%3D&tabid=340 
 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים- תכנית אב ליישום טכנולוגיות לבטיחות בתחבורה- פברואר 2009
 
 
 
מצלמות
 
 
 
 
 
מן העיתונות- התאונה בצומת גולני 1999
 
משפט- הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים בתאונה בצומת גולני 1999- דצמבר 2006
 
 
 
| תקנון הקטלוג  |  תנאי שימוש באתר | 
בטיחות בתחבורה בטיחות בדרכים קטלוג לטכנולוגיות ומוצרי בטיחות בתחבורה התרעת התנגשות לפנים התרעת סטייה מנתיב  מצלמות רוורס מערכות לכיסוי שטחים מתים ברכב קופסה ירוקה חיישני לחץ אוויר התרעת הירדמות רמזורים עיני חתול תשתיות לתחבורה מכרזים בתחבורה פרסומים בתחבורה מערכות בטיחות לרכב מערכות עזר לנהג סימולאטורים לנהיגה מערכות לניהול ציי רכב מערכות ניטור נהיגה ניטור אלכוהול חגורות מניעת שכחת ילדים ברכב ארכיטקטורת ITS בטיחות בהסעות תלמידים בטיחות בהובלת מטענים בטיחות בארגונים וחברות קציני בטיחות לרכב צמיגים גופי תאורה סולאריים טכוגרף דיגיטאלי מערכות מתערבות בנהיגה הסחת דעת בנהיגה חיישני רוורס לרכב מצלמות רוורס לרכב ניהול ציי רכב ציי רכב תוכנות לניהול ציי רכב מצלמות לכיסוי שטחים מתים מצלמות תיעוד ברכב נוהל 6 איך אני נוהג תמרורים סולאריים שלטים סולאריים פנסי אזהרה סולאריים מערכת כיבוי אש באוטובוסים ורכב מערכת חירום והצלה
 

בניית אתרים | עיצוב אתרים | קידום אתרים | כרטיס פייסבוק עסקי סטודיו רותם-בר: rotembarstudio.com