1. מה הייתה מהירות הנסיעה של כל אחד מן המעורבים בתאונה (במידה ויש יותר מרכב אחד) וכיצד השפיע הדבר על שיקול הדעת הסביר ועל פעולות כל אחד מהם?
2. האם הרכב הפוגע, הוא הרכב בו נוהג התורם העיקרי לתאונה?
3. האם לחץ התנועה במקום האירוע, אינו מווסת כראוי וכופה על הנהג דפוס נהיגה לחוץ?
4. האם קיימים פגמים בתשתית (שיפועים הפוכים, סימון שגוי, סימון חסר וכד'), שתרומתם לתאונה גבוהה מתרומת הגורם האנושי?
5. האם קיימים בשדה הראייה של מי מן המעורבים בתאונה ובסמוך להתרחשותה, גורמים מסיחי דעת הפוגעים בריכוז ובדריכות הנהג?
6. עד כמה התרימה פעולה של גורם בסביבת התאונה (הולך רגל, נהג אחר שמעורב/אינו מעורב בתאונה), את תגובתו השגויה של אחד המעורבים בתאונה והפכה אותו להיות התורם העיקרי להתרחשותה? לדוגמה- האם הימנעות של אחד המעורבים בתאונה, מפגיעה בהולך רגל שחצה במקום אסור וללא בדיקה מוקדמת, גרמה לא לסטות הצידה ולפגוע במכונית אחרת/אדם אחר על המדרכה?

• זירה עם נפגעים- מחייבת את התערבות המשטרה בכל הנוגע לחקירת האירוע, הסקת מסקנות והעברת החומר לפרקליטות המדינה.
• זירה ללא נפגעים- אינה מחייבת את התערבות המשטרה (גם כאשר זו מגיעה למקום האירוע, היא משאירה למעורבים בה לסגור עניינים ביניהם), בעיקר כאשר הדבר נוגע לנזק הנגרם למכוניות בלבד ולא לרכוש ציבורי, או פרטי המוגדר תחת קטגוריות נדל"ן, תשתיות ועוד.

• מצלמה המתעדת את המתרחש, כאשר האירועים נשמרים בתוך יחידת הזיכרון ומוצאים ממנה בסוף משמרת/יום פעילות.
• מצלמה המתעדת את המתרחש, כאשר האירועים מועברים למרכז דיווח וארגון מידע במקביל לשמירתם ביחידת הזיכרון ברכב.

• רציפה- מרגע ההפעלה ועד לעצירתה באופן מכוון, היא מקליטה ברצף, מצב זה מאפשר צילום אירועים ממצב נייח אך תופס נפח זיכרון רב.
• אדפטיבי לתנועת הרכב- מופעל עת תנועת הרכב (שילוב הילוך או אחר), חסכוני בנפח הזיכרון אך מתעד רק אירועים שהתרחשו בזמן הנסיעה.

• סטאטוס פיתוח/ניסויים- מערכות קיימות ועובדות בטכנולוגיית דיגיטאל מזה 10 שנים ומעלה. חלק מן המערכות משמשות לצורך בירור תביעות עם חברות הביטוח.
• היקף מכירות בעולם - לא ידוע
• מס. יצרנים- לא ידוע

• פרסום תקן טכני ISO- לא ידוע.
• פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות)- לא ידוע.
• כוונות לפעילות גופים ממשלתיים בעולם- קיימת התעוררות בתחום בעיקר אצל גופי אכיפת החוק.

• פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים- אין
• פרסום תקנות מחייבות בישראל- אין.
• כוונות משרד התחבורה- קיים עידוד ללא הנחיות מחייבות לשימוש במערכות (בעיקר ברכבי הסעות תלמידים).  

• מחקר יעילות/מפתח

• מערכת המתעדת רק את התאונות עצמן.
• מערכת המתעדת תאונות וכמעט תאונות- פעולה הימלטות מכניסה למצב של תאונה בפועל (עצירות פתאום, היגוי חזק ימינה/שמאלה).

• התנגשות בין שני רכבים מהווה כ 87% מתוכם 50% היא תאונות פגיעת רכב מאחור. חלק מן התאונות הקלות והרווחות, הן פגיעה של רכב ברכב בעת פנייה משותפת בצומת (שני רכבים במקביל הפונים לאותו כיוון, כאשר אחד הרכבים סוטה קלות מן המסלול בו הוא נוסע אל מסלול הרכב שליד).
• מספר הנפגעים הגדול ביותר הם הולכי רגל שנפגעו מרכבים.
• במצבי כמעט תאונה, נמצא כי פעולת ההימנעות הנפוצה ביותר היא בלימת חירום ביחס של עד פי 5 מהטיית הגה מהירה ימינה/שמאלה. הטיית ההגה שמאלה היא ביחס של פי 2 מהסטת ההגה ימינה.

1. למערכת התיעוד ישנה אפשרות לאסוף מידע בזמן אמת ובאופן כרונולוגי וכמותי. היכולת לטפל בדפוסי האצה, האטה וניהוג שגויים, תמנע תאונות ופגיעות חמורות בנוסעים.
2. התיעוד של בלימות חירום ובלימות פתע, היא כלי נוסף לשינוי דפוסי נהיגה של הימנעות מתאונות.
3. מידע חזותי על התנהגות בתוך הרכב ותנאי הסביבה המקיפים את הרכב, הוא כלי חשוב להבנת התרחשותן של תאונות מכלל הגורמים המעורבים בהן.

• מחקר יעילות ותגובות משתמש

• חשיפה גבוהה של שוטרים לתקיפה באזורי פשיעה מסוכנים, במקביל לסיכון במעורבות בתאונות דרכים בתפקידי השיטור בכבישים המהירים. שוטרים מאמינים כי התקנת מצלמות תיעוד ברכבים, תרתיע תוקפים פוטנציאליים ותהפוך את הסביבה בה מתבצעת עבודת השיטור לבטוחה יותר.
• נושא הגזענות בארה"ב, נוגע גם לעבודת השיטור. טענות קשות כנגד התנהגות גזענית של שוטרים כלפי האוכלוסייה האפרו- אמריקנית, בשנות ה 90, חייבו התייחסות מצד המשטרה, משרד המשפטים והממשל. הימצאותן של מצלמות תיעוד ברכבי המשטרה, אפשרה להזים את תחושות הקיפוח של הארגונים לזכויות האזרח וקידום האוכלוסייה האפרו- אמריקנית כלפי השוטרים העוסקים באכיפת החוק בכבישים ומאידך, תיעדה כל התנהגות חריגה מצד שוטרים כלפי אותה אוכלוסייה.

1. תהליך הערכה של אופן רכישת המצלמות והתקנתן ברכבים.
   • מבחר-   מצלמות/טכנולוגיות.
   • רכישה- אופן הרכישה (מחיר/אחריות וכד').
   • התקנה- מהירות הביצוע, מיקום ברכב, מקצועיות.
   • פריסה- יעילות הפריסה ביחס לשטח הפעילות.

2. הערכת ההשפעה של השימוש במצלמות על עבודת המשטרה.
   • בטיחות השוטרים
   • ביצועי השוטר ומקצועיות המשטרה
   • לקיחת אחריות של גופי השיטור לגבי פעילות שגויה וכיו"ב
   •  הדרכה וחינוך
   • תפיסת הקהילה (האופן בו האזרח מקבל את העובדה כי פעולותיו מתועדות).
   • מדיניות גופי השיטור, נהלים ופרוטוקולים
   • מנהיגות המשטרה
   • תהליכי השיפוט על סמך עדויות מצולמות (כמה תיקים/הרשעות הסתמכו על הנתונים המצולמים).
      

1. הדרכה- מתוך 47 סוכנויות המשטרה שהשתתפו בפרויקט, כ 25 סוכנויות לקחו חלק בתכנית הכשרה שפותחה במיוחד למטרה זו. התכנית כללה נושאים הקשורים למדיניות המשטרה בהפעלת מצלמות, אכיפת חוק, נהלים ופרוטוקולים. ההדרכה הועברה על ידי אנשי אקדמיה ועל ידי טכנאים מן החברות שספקו את המצלמות. הסוכנויות שעברו את ההכשרה שיפרו את ביצועיהן לעומת הסוכנויות של השתתפו בתחומים הבאים:

• הקטנת זמן ההצטיידות.
• איכות מידע מצולם טוב יותר לצורך חקירה וראיות משפטיות.
• הפחתה של מקרים בהם חוסר מקצועיות פוגע בתוצאות.
• הגברת בטיחות השוטרים.
• הגברת התמיכה הציבורית.
• שיפור ביצועי עלות- תועלת מצד הפיקוד

כ 72% מן המשתתפים בהדרכה, דיווחו כי הקורס העשיר אותם ותרם ליכולתם הכללית. 
 

2. מעקב אחר אופן השימוש בכספי הקרן שהועמדו לצורך הצטיידות במצלמות, הראו כי רוב יחידות המשטרה, ציידו את רכבי המשטרה שלהן מיידית עם הגעת התקציב.

3. הערכת השפעת הצטיידות על עבודת המשטרה, הראתה נתונים דרמטיים, הנובעים כתוצאה מהתקנת המצלמות ברכבי המשטרה: 

• הגברת הביטחון האישי של השוטרים- עליה של 33% בתחושת הביטחון העצמי ו 48% הפחתה של התנהגות אלימה מצד אזרחים כלפי שוטרים.
•  שיפור יכולת המשטרה לערוך דין וחשבון אמין על תפקודה.
• צמצום המקרים של תפקוד לקוי של שוטרים- מעל 90% מן השוטרים דיווחו כי התיעוד המצולם, זיכה אותם בבירורים ותלונות שהוגשו נגדם.
• פישוט היכולת לסקר אירועים.
• הגברת גיוס שוטרים והעלאת רמת האימון שלהם.
• שיפור תפיסת הקשר עם הקהילה ועולם התקשורת/המדיה- 94% מן האזרחים תומכים בשימוש במצלמות תיעוד, מתוכם 71% ביקשו להיות מיודעים להיותם מצולמים. 51% ציינו כי הידיעה על תיעוד מצולם גרמה להם לשנות התנהגות, 34% הודו כי התיעוד ריסן אצלם את הרצון להגיש תלונה נגד שוטרים.
• חיזוק מנהיגות המשטרה בקהילה- אזרחים נוטים להאמין יותר לדיווחי המשטרה ופעילותה המתועדת.
• העלאת איכות והתמקצעות השוטרים.
• הגברת הביטחון בתוך המדינה- אזרחים חשים מוגנים יותר כאשר פשעים/פושעים מתועדים בעת מעשה וניתן לפתור אותם ולהעמיד למשפט.
• שדרוג טכנולוגי, ושיפור המדיניות והניהול הפרוצדוראלי של מקורות המידע ממחקרים, סקרים, קבוצות מיקוד, וראיונות אינטרנטיים, הנובעים ישירות מן השימוש במערכת עיבוד מידע מצולם.
• קיצור זמן משפטים וההתדיינות בבתי המשפט, יותר הרשעות ויעילות מנהלית של המשטרה והפרקליטות- 91% מן התובעים, עשו שימוש בעדויות ממצלמות התיעוד.58% דיווחו על קיצור זמן המשפט, 41% מן התובעים, דיווחו על עליה במוכנותם למשפט.

1. איסוף עדויות/ראיות והגנה על השוטרים מפני תלונות שווא.
2. לנטר התנהגות/פעילות שוטרים.
3. שימוש לחקירות פנים, מניעת התנהגות גזענית.
4. שיפור היחסים עם הקהילה.

• העלייה להסעה- מיקום איסוף התלמידים והתאמתו הבטיחותית ואופן עליית התלמיד/ה לרכב.
• הנסיעה עצמה- דפוס הנהיגה של הנהג ואופן התנהגות התלמידים בזמן הנסיעה (ישובים/לא ישובים, חגורים/לא חגורים, רגועים/פרועים).
• ירידה מההסעה- מיקום הורדת התלמידים והתאמתו הבטיחותית ואופן ירידת התלמיד/ה מן הרכב (חצייה לפני/אחרי הרכב, המתנה עד יציאתו מן התחנה ועוד).
• החזרה הביתה לאחר ירידה מההסעה- חציית כבישים במעבר חצייה, ציות לחוקי התנועה.

• אי ציות לחוקי התעבורה- (אי ציות לחוקי התעבורה כולל שימוש בטלפון נייד בזמן הנסיעה ומהירות גבוהה)- במחקר הנוכחי דווחו פחות מקרים של אי ציות לחוקי תעבורה בהשוואה לשנים 2006-7 (13% ו 20% בהתאמה). 
• הנחיות משרד החינוך: הנחיות משרד החינוך בנושא חציית כביש לפני רכב ההסעה (אין לחצות כביש לפני האוטובוס או מאחוריו. אם מתכוונים לחצות את הכביש, יש להמתין רחוק משפת הכביש עד שהאוטובוס עוזב את התחנה, ואז לחצות על פי הכללים)- במחקר הנוכחי ב-65% מהתצפיות התלמידים חצו את הכביש לפני רכב ההסעה לעומת 45% בשנים 2006-7. הנחיות של משרד החינוך לגבי ישיבה במושב ליד הדלת (יש לוודא שתלמידים צעירים לא ישבו בספסלים הסמוכים לדלת לרבות העלאה והורדה של תלמידים במוסף תתבצע בדלת הקדמית בלבד)- במחקר הנוכחי נמצא שאחוז התצפיות בהן הנהגים אישרו לתלמידים צעירים לשבת במושב הקדמי (ליד הדלת) או להשתמש בדלת האחורית היה דומה למחקר הבסיס (43%   ו-44% בהתאמה).

• 1. תלמידים רבים עמדו תוך כדי הנסיעה.
  2.  תלמידים אינם חגורים.
  3.  הנהג התעסק בטלפון הנייד בזמן הנסיעה.
  4.  הורדה באמצע הכביש.
  5.  נסיעה במהירות גבוהה וביצוע סיבובים חדים.

• ביקורת קבועה על התנהגות התלמידים דרך בחינה של סרטי הוידיאו- חשוב מאוד שתלמידים שהתנהגותם בהסעות הייתה בעייתית ייקראו להסברים ויטופלו בהתאם. אי ביצוע פעולה זו מקטין למינימום את אפקט המצלמה.
• פיקוח ומעקב אחר התנהגות הנהגים דרך הסתכלות על סרטי הוידיאו- חשוב כי יבוצע מעקב ופיקוח צמוד אחר התנהגותם באמצאות המצלמות ויטופלו בהתאם.
• כאשר נהג אוטובוס נוסע במהירות גבוהה מהמותר, הממונה עליו יכול ליצור עימו קשר מיידי כדי שיפחית את המהירות. המצלמות מאפשרות פיקוח על הנהגים בזמן אמת, הן לעניין אופן הנהיגה והן לעניין קיום ההמלצות וההנחיות הבטיחותיות של משרד החינוך ומשרד התחבורה . 
• פרוטוקולים מוסכמים על בתי הספר לגבי צעדי המעקב וענישה, כאשר להערכת החוקרים, נקיטת צעדי מעקב וענישה המקובלים על ביה"ס מחד והרשות המקומית מאידך, יביאו לשיפור משמעותי בבטיחות ההסעות.