הרשמה להסעות  |  
 
 
 
 
פורטל מידע
קטלוג מוצרים
 
 פרסומים ומידע
 מינוחים מקצועיים
 מהי נהיגה?
 מערכת ABS
  מערכת בקרת יציבות
 חיישני לחץ אוויר
 מערכת התרעת התנגשות
 כריות אוויר
 לחצן מצוקה ברכב
 מערכת התרעת הירדמות
 רמזור חכם
 תמרור חכם
 מעבר חצייה פעיל
 תמרור במ' מידע לנהג
 מבחני ריסוק
 טכנולוגיות וביטוח
 מערכת לוויינית GPS
 סימוני כביש אקטיביים
 גורמים להסחת דעת
 השימוש בטלפון נייד
 חיישני רוורס
כיסוי שטחים מתים
מצלמות תיעוד בנהיגה
מערכות לזיהוי נהג
 טכוגרף דיגיטאלי
 מע' מתערבות בנהיגה
 מע' בטיחות בהסעות
 בטיחות רכב דו גלגלי
 אגרה לפי קילומטר
 שכחת ילדים ברכב
 מצלמות מהירות
 שלטי חוצות / פרסום
 קופסה ירוקה
 סרטוני הדגמה
 
 
 
 
 
  טכנולוגיות בטיחות בהסעות תלמידים

במידה ונתקלת בקישור למחקר שאינו פעיל, חפש בספריה >>
 
טכנולוגיות בטיחות בהסעות תלמידים - דף מידע
 
כללי
 בכל שנה, מוסעים מאות אלפי תלמידים מבתיהם אל מוסדות החינוך וחזרה. הסעת תלמידים אל מוסדות החינוך נועדה לסייע ביישום חוק לימוד חובה התשי"ט- 1949. להסעות אלו, זכאים תלמידם שית הספר שהם לומדים בו נמצא בריחוק ניכר מביתם. הסעות התלמידים לבית הספר, מהווה גם חלופה לבניית בתי ספר נוספים, בעיקר בישובים קטנים וכמו כן מהווה פתרון לתלמידי החינוך המיוחד. בהתאם לתקנות חינוך חובה וחינוך ממלכתי, מוטלת על הרשויות המקומיות החובה לספק תחבורה לתלמידים שמתגוררים בתחומן.

ההנחיות להיסעי תלמידים, נקבעו על ידי משרד החינוך ומשרד התחבורה והן נכללות בחוזר מנכ"ל המופץ מדי שנה לכלל מוסדות החינוך בישראל. הנחיות אלו כוללות את הקריטריונים לזכאות התלמידים להסעה ואת הסטנדרטים הבטיחותיים לרכבי ההסעה, לגורמי ההסעה, לנהגים, למוסדות החינוך (ליווי וכד') ולתשתיות (תחנות ההסעה).
ברשויות המקומיות, מיועדות ההסעות למוסדות החינוך עבור תלמידים במערכת החינוך הרשמי הנמצאים במסגרת ובגילאי חינוך חובה, לרבות תלמידי כיתות י"א-י"ב ו במסגרות החינוך המיוחד בין גילאי 3 ל 21. ההסעות של תלמידים בחינוך המוכר שאינו רשמי, אינן נמצאות באחריות הרשויות המקומיות, והן נעשות באמצעות האגף לחינוך המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.
נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשס"ז, מראים כי 280,000 תלמידים הוסעו מביתם אל מוסדות החינוך וחזרה, מתוכם כ 246,000 למדו בחינוך הרגיל והשאר במסגרות השונות של החינוך המיוחד. כ 87% מן התלמידים מאזורים הכפריים, מוסעים אל מוסדות החינוך על ידי האוטובוסים הצהובים של המועצות האזוריות בתגבור זכיינים פרטיים, 60% מן התלמידים בישובים העירוניים, נוסעים בתחבורה ציבורית רגילה ובחלק מן הרשויות המקומיות התלמידים הוסעו בקווי התחבורה הציבורית שאושרו באופן מיוחד למטרת הסעות תלמידים על ידי משרד התחבורה. קווים אלו, הופעלו ב 77 רשויות מקומיות (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2007).
בשנת 2009, נהרגו 6 ילדים בתאונות בהן היו מעורבים רכבי הסעות תלמידים. מספר התלמידים הנפגעים בכל שנה בעת שהוסעו ברכב הסעות, אינו ברור ויוצר קושי לכמתו סטטיסטית מכלל הנפגעים. קושי זה נובע מן העובדה, כי חלק מן הפגיעות התרחש בדרך חזרה מבית הספר והתאונה/פגיעה אינה מדווחת דרך מערכת החינוך, אלא דרך מערכת הבריאות כמקרה פרטי.
בארה"ב נמצאו מספר סיבות להיפגעות ילדים בעת התרחש תאונה (בעיקר בגילאים צעירים- 4-8 שנים), הנובעות מליקוי בתכנון הפנימי של הרכב ואבזור הבטיחות שבו:
  • שימוש בחגורות בטיחות לא מותאמות, אפשר את התרחקות הגוף קדימה ממסעד הכיסא בעת התנגשות.
  • חוסר התאמה בין גודל הגוף למרווח בין הספסלים, גורם לגוף להיזרק למרחק גדול, בטרם ייבלם במשענת הכסא שממול, כך שהראש מוטח קדימה כשהגב רכון קדימה בתנוחה חצי מאוזנת. במצב זה, הפגיעות בראש ובצוואר הן בדרגת חומרה קשה- מזעזוע מוח ושברים בפנים ועד אובדן חיים כתוצאה ממפרקת שבורה.
  • גובה הספסלים ומסעד הראש, לא אפשרו הגנה מספקת לילדים הצעירים.
  • ריפוד הכסא בחלק מן הרכבים היה קשה מדי ולא אפשר את ספיגת המכה באופן אופטימאלי.
  • בישראל, נמצאו ליקויים בטיחותיים הקשורים בהתנהגות הנוסעים ועליהם ניתן ללמוד מתוך מחקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אור ירוק, תחקירים שנערכו על ידי האגף לבטיחות במשרד החינוך וסיכומים תקופתיים של המועצות האזוריות והרשויות המקומיות:
    • הסיכוי של ילדים קטנים לשבת בהסעה לבית הספר, גבוה מן הסיכוי לשבת בדרך חזרה. מצב זה נובע בין השאר מן העובדה כי ברכב ההסעה בדרך חזרה, נוכחים פחות מבוגרים (מורים בעיקר), שישמרו על האינטרסים של הילדים הקטנים.
    • בדרך חזרה מבית הספר, גדלים הסיכויים להתנהגות אלימה בין ילדים- קוצר הסבלנות בסוף היום ומיעוט מבוגרים, מהווים קרקע פורייה להתנהגות זו.
    • בדרך חזרה מבית הספר, יש נטייה מוגברת של ילדים לקום מן הספסל בזמן הנסיעה- מן הסיבות הנ"ל. חלק מן הנהגים, עוברים על תופעה זו לסדר היום מבלי לעצור את הרכב ולהתריע בפני הילדים על הסיכון שבדבר.
    • חלק מן הילדים, קמים ממקומם בטרם עצר רכב ההסעה בתחנת ההורדה- תופעה זו קיימת גם בדרך לבית הספר וגם בדרך ממנו. יש לציין כי התנהגות זו מושרשת בילדים שלא במתכוון גם על ידי מבוגרים (שחלקם עומד במהלך הנסיעה כתוצאה מחוסר במקומות ישיבה).

קבלני משנה- חלק מן המועצות האזוריות (גליל עליון, מבואות חרמון וכיו"ב), נאלצות על בסיס קבוע, להיעזר בקבלני משנה לצורך הסעות התלמידים, בשל מחסור באוטובוסים צהובים. קבלני המשנה (מטיילי קריית שמונה, שחר צח ודומיהם), מחויבים לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי משרד התחבורה ומשרד החינוך (חגורות בטיחות, שילוט ועוד) ואת המכרזים למתן שירותים אלו, מנהלת החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. רמת הבטיחות יורדת, כאשר אל מערך ההסעות מצטרף המוביל הלאומי אגד. באגד ישנם אוטובוסים שגילם גבוה בהרבה מ 10 שנים, לא מותקנות בהם חגורות בטיחות ולא אחת קורה שאוטובוס ישן משובץ אל הסעות התלמידים בחלון שנוצר לנהג בין שתי נסיעות ארוכות (קריית שמונה- חיפה).

הסעות שלא מן המניין- מעבר להסעות הסדירות מן הבית אל בית הספר וחזרה, מקיימת מערכת החינוך סיורים במוזיאונים, תיאטראות וטיולים שנתיים. לצורך קיום פעילויות אלו, נעזרת מערכת החינוך בספקי משנה של שירותי הסעות. גם כאן, מחויבות חברות ההסעה לעמוד בדרישות משרד החינוך והתחבורה, אם כי דרישות אלו הן מינימאליות ולא תמיד נשמרות במלואן (על פי דו"ח מבקר עריית חולון 2008).

מוסדות החינוך- בכל מוסד חינוכי, אמור לשמש אחד העובדים (מורה, או בעל תפקיד ייעודי), כאחראי על הסעות התלמידים. לצורך כך, עובר האחראי הכשרה בסיסית בכל הנוגע לתקנות משרד החינוך ועליו לוודא כי הן מבוצעות הלכה למעשה. עם זאת, חלק לא קטן מבעלי התפקידים, אינם עוקבים אחר ביצוע יומיומי של גורמי ההסעה ולפעמים האחראי, אף אינו נוכח בשטח (יום חופש, מחלה, או אחר), מבלי שהמערכת טורחת לוודא כי יהיה לו מחליף.
יישום חוק הסעות תלמידים הנגזרת מחוק חינוך חובה, נקבע ובהתאם תוקנו תקנות אחידות, המהוות תשתית ניהולית ובטיחותית להיסעי תלמידים.
 
בטיחות רכבי הסעות תלמידים
שלדה- רכבי ההסעות בישראל, אינם מחויבים לעמוד בסטנדרט בטיחות מיוחד, למעט אלו שיצרן הרכב מציע. המפרט הטכני, כולל דלת קדמית ואחורית באוטובוס רגיל/קטן ודלת קדמית במיניבוס, וואן ודומיהם. על הכיסאות להיות מרופדים ומותאמים לישיבה ממושכת (היבט בריאותי), כולל תמיכה של משענות ראש המרופדת גם מאחור להגנה על פניו של הנוסע מאחור (במקרה תאונה) ידיות/משענות יד משמות כתוחמי ישיבה על מנת שהנוסע לא ייפול מן הכיסא בעת ביצוע סיבובים. בארה"ב לעומת זאת, על פי הנחיית משרד התחבורה האמריקאי והרשות הלאומית האמריקאית למניעת תאונות (NHTSA), מחויבים רכבי הסעות התלמידים בשלדה ייעודית. מרכב הרכב התחתי, צידי הרכב ואף הגג, מחוזקים בקורות פלדה נוספות המעניקות לרכב חוזק גבוה לעין שיעור מרכבי ההסעה בישראל. מערכת הדלק הבטיחותית בנויה ממיכל בעל עמידות גבוהה לזעזועים ופגיעות ומערכת וברזים הסוגרים אוטומאטית את זרימת הדלק מן המיכל בעת התרחש תאונה. המפרט הייעודי של הרכב, כולל גם את עיצוב המושבים וריפודם כך שיהיו מותאמים להסעות ילדים (ריפוד קשיח יותר וצורת מושב שונה). בישראל, בארה"ב ובאירופה, מיוצרים האוטובוסים עם מערכות משוכללות של בולמי זעזועים (הידראולית, אוויר), העומדות בדרישות התקינה. רכבי ההסעה האמריקאיים, עוברים מבחני ריסוק לצורך בדיקה ושיפור רמת הבטיחות (ראה קישור).
צורה/עיצוב- בישראל, למעט האוטובוסים הצהובים של המועצות האזוריות, שאר רכבי ההסעה, אינם בעלי צורה אחידה (יצרנים שונים ודגמים שונים) ובכדי שהנהג בכביש יזהה כי לפניו רכב הסעות ילדים, עליו להגיע עד סמוך לרכב בכדי לקרוא את השילוט המצביע על כך. בארה"ב, עוצבה צורתו החיצונית של הרכב באופן מיוחד והיא כמעט שלא השתנתה במהלך השנים, מתוך מטרה להקנות לו זהות אחידה וברורה.
 
טכנולוגיות מובנות ברכב
  • מערכת מניעת נעילת גלגלים- ABS- Antilock Brake System,    פותחה במטרה לקצר את טווח הבלימה תוך ביטול נעילת הגלגלים המתרחשת בעת בלימת חירום. על פי רוב, נובעת בלימת חירום במצבים הבאים: קירבת ייתר למכונית שלפנים, בע"ח/הולך רגל החוצה את הכביש בפתאומיות, כניסה למסלול התנגשות, החלקה בכביש רטוב ועוד. כל אלה, גורמים ללחיצה חזקה על דוושת הבילום ונעילת הגלגלים, אובדן יכולת הניהוג והשפעה שלילית על יציבות הרכב עד כדי התהפכות.  מערכת Antilock Brakes System, נועדה להביא את עצמת הבלימה ליעילות מרבית, לשמור על ניהוג ויציבות הרכב ולמנוע את נעילת הגלגלים, הגורמת להחלקת הרכב וכניסה למסלול התנגשות.
החל משנת 2003, מחייבת מדינת ישראל, את הימצאותה של מערכת ABS בכל רכב הסעה מאוטובוס זעיר ומעלה לפחות בסרן האחורי.
 
  • מערכת בקרת ייצוב אלקטרונית- ESC Electronic Stabilization Program/Control הינה מנגנון בקרת בילום מתקדם שמטרתו לייצב את הרכב במצבי החלקה שונים וזאת באמצעות שליטה והפעלה דיפרנציאלית של מערכת הבילום של כל אחד ואחד מגלגלי הרכב באופן התואם את מצב ההחלקה. המערכת מיועדת להיכנס לפעולה במצבי הסיכון הנגרמים על ידי מרכיבים שתרומתם לפגיעה ברכב ובנוסעים קשה בעת התרחש תאונה:
    • אובדן שליטה ברכב הנגרם כתוצאה מהחלקה- בעיקר סחרור וסטיית הרכב בעת החלקה בכביש (רטוב/קפוא).
    • סטייה מנתיב הנסיעה אל מחוץ לכביש בעת ביצוע עקומה, סטייה לנתיב הנגדי.
    •  אובדן שליטה ברכב בשל טעויות בשיקול דעת, הירדמות, או נהיגה הנושאת אופי של אשמה (רשלנות, נהיגה פרועה וכיו"ב).
    • בלימת חירום בתגובה לשינויים פתאומיים במתווה הכביש (סוף דרך, הצרה משני נתיבים לאחד) וגורמים שחדרו לנתיב הנסיעה (הולכי רגל, בעלי חיים, עצמים ועוד).
 
הדור החדש של האוטובוסים, כולל בתוכו מערכת מניעת נעילת גלגלים- ABS ומערכת בקרת ייצוב אלקטרונית- ESC. בכדי לוודא כי כל האוטובוסים ורכבי הסעה יהיו מצוידים לפחות במערכת ABS ובהמשך גם במערכת ESC, נסמך משרד התחבורה על התקנה האומרת כי גיל רכב הסעה לא יעלה על 10 שנים, אף כי תקנה זו קשורה לתקינה הבינלאומית בנושא הפחתת הפליטה. שמירת סף השימוש ברכב הסעה ל 10 שנים ומטה, יוצרת תחלופה בצי הרכב והצטיידות ברכבים בעלי מערכות בטיחות רבות יותר ומשוכללות יותר המורכבות על פס היצור.
  • מערכת בטיחות לדלק-  מערכת בטיחות להזרמת הדלק (בנזין, סולר וגז), פותחה במטרה למנוע את התלקחות הדלק והרכב כתוצאה מפגיעה פיזית במנוע או בשלדת הרכב בעת התרחש תאונה. כאשר מזהה מערכת בקרת הדלק את הפגיעה ברכב, נסגר אוטומאטית הברז המותקן בפתח מיכל הדלק וזרימת הדלק אל המנוע מופסקת. מערכות מתקדמות יותר, מסוגלות לזהות דליפת דלק שאינה נובעת כתוצאה מתאונה אלא מכשל מכני.

  • חגורות בטיחות- חגורת הבטיחות פותחה במטרה להקטין את מידת ההיפגעות במקרה של תאונה. חגירת חגורה מסייעת להקטין באופן משמעותי את סיכויי ההיפגעות במצבי הסיכון הבאים: הטחת ראשם של היושבים מלפנים בהגה ו/או בשמשה הקדמית, פגיעת ראש בראש של נוסעי המושב האחורי המועפים קדימה. כמו כן ימנעו חגורות הבטיחות מהנוסעים  להתעופף אל מחוץ לרכב במקרה שהתאונה כוללת גם התהפכות הרכב. קיימות מספר תצורות למערכות חגירה: החגורות היעילות יותר הינן חגורות בעלות "3 נקודות" (חגורה צולבת) כולל במושב האחורי האמצעי שם נהוג היה בעבר להתקין חגורת מותניים בלבד.
בכל רכבי ההסעות בישראל, בארה"ב ובאירופה מותקנות חגורות בטיחות. קיימת העדפה ברורה להתקנת חגורות בטיחות צולבות (כתף- מותן), על פני חגורות בטן וזאת בשל היותן בטיחותיות בהרבה. במספר מחקרים, נמצא כי בעת התרחש תאונה (בעיקר פגיעה מאחור), קיימת סכנה ממשית של פגיעה באיברים פנימיים (בטן, אגן, גב וכד'), אותה עלול לגרום השימוש בחגורת בטן. בישראל חגורות הבטיחות הן מן הסוג הפשוט ללא התרעת אי חגירה.
  • מראות צד רב תכליתיות- מראות צד לרכבי הסעה, מובנות ברכב על פי שדה הראייה אותו הן אמורות לשקף ביחס לגודל הרכב. חלוקת המראות (ימין ושמאל), כוללות גם שיקוף המתרחש בצמוד לרכב- על יד הדלתות (חיצוני ופנימי) ושתי מראות פנימיות לשיקוף החלל הפנימי של האוטובוס. ברכבי הסעה קטנים יותר, קטן מספר המראות בהתאם.
מראות צד רב תכליתיות, מחויבות להימצא בכל רכבי ההסעה בישראל בהתאמה מלאה לגודל הרכב וייעודו.
  • פנסי חזית מתכווננים- פנסי חזית מתכווננים פותחו במטרה להקטין את הסיכון הנגרם לנהגים בכביש בתנאי תאורה קשים (חושך), בעת ביצוע עקומות חדות, כאשר פנסי הרכב אינם מופנים באופן מתואם עם תנועת הרכב ועלולים לגרום לנהג לסטות מן הכביש ולהתהפך. חלק מפנסי החזית, מצוידים בחיישני אור ובעת זיהוי אור חזית המוקרן מרכב הנמצא ממול, מוסתות קרני האור כלפי מטה (אור נמוך) וזאת במטרה למנוע את סנוור הנהג שממול ואת הסיכון שבאיבוד ההתמצאות במרחב.
פנסי רכב מתכווננים, קיימים אצל רוב היצרנים הגדולים של רכבי ההסעות (מרצדס, וולבו ועוד) וניתן להתקין פנסים אלו באופן מיוחד, גם בדגמים פשוטים בעת הזמנת הרכב במפעל.
 
  • כרית אוויר- כרית האוויר ברכב פותחה במטרה להוות אמצעי חיץ בין הנוסעים ובין חלקיו הפנימיים  של הרכב (הגה, לוח השעונים, שמשה, דלת צד, או הספסל שלפנים באוטובוס).  כריות האוויר מופעלות במצבים המתרחשים בעת מעורבות הרכב בהתנגשות חזיתית, צידית או בעת התהפכות הרכב. על פי  עקרון הפעולה, בעת פגיעה בגוף הרכב, הלם הפגיעה משמש לדריכה של חיישן תאוצה המוביל להפעלת מערכת הצתה היוצרת ריאקציה כימית שתוצאותיה היא היווצרות גז בלחץ גבוה. הגז משתחרר בתוך מעטפת פולימרית גמישה בצורת כרית. בשל הקושי/חוסר התועלת להתקין מערכת כריות אוויר במושבי הנוסעים (בצד האחורי של כל מושב להגנה על הנוסע היושב מאחור), כאשר הפעלת הכריות כולן יחד, אינה הולמת בהכרח את מספר הנוסעים בפועל, פותחו כריות אוויר הנפתחות מחגורת הבטיחות אותה חוגר כל נוסע בנפרד. חגורה שאינה בשימוש (במצב "הקלקה"), אינה נפתחת. חגורות בטיחות לאוטובוסים, אינן נמצאות עדיין בשימוש רכבי ההסעה, מסיבות שונות הקשורות לתקינה ומחקרי המשך.
טכנולוגיות בטיחות המותקנות ברכב לאחר רכישתו- רוב טכנולוגיות אלו עדיין אינן בחובה ויש חברות הסעה המתקינות אותן בצי הרכב מתוך מודעות לבטיחות, מתוך רצון לייעל את תפעול הצי ולחסוך בעלויות, או אחר.
 
  • חיישני לחץ אוויר- מערכת משגוח (מוניטור) לרמת לחץ האוויר בצמיגים Tire Pressure Monitoring System - TPMS, פותחה במטרה לאתר רמת לחץ אויר בצמיגי הרכב הנמוכה או גבוהה מן המומלץ על ידי היצרן ולהתריע לנהג על כך בפני הנהג. משגוחי לחץ אוויר אמורים למנוע מצבי הסיכון הנגזרים כתוצאה מלחץ אוויר לא מותאם (נמוך בדרך כלל), כאשר מבנה הצמיג משתנה (דפורמציות וכד'), באופן בלתי הפיך ויכולת הצמיג להעביר את כוח הבלימה מן הרכב אל הכביש נפגם, הצמיג מתחמם יתר על המידה ומתפוצץ. כמו כן בצמיג מעוות/שחוק, נפגמת רמת האחיזה של הרכב בעת ביצוע עקומות או בעת מעבר מנתיב לנתיב. ניהוג הרכב בעת נסיעה על משטח רטוב נפגם, מרחק הבלימה עולה וכך גם הסיכון בהחלקה/ואיבוד שליטה.
  •  
  • התרעת התנגשות לפנים וסטייה מנתיב- מערכות התרעת התנגשות ברכב לפנים/סטייה מנתיב פותחו במטרה להסב את תשומת לב הנהג לסכנה מיידית של התנגשות ברכב הנע מלפנים או סטייה מנתיב, תוך מתן אפשרות לפעולת מניעה. מערכות אלו יעילות במצבי הסיכון הנגזרים מהסחות דעת למיניהן המתרחשות במצבים של חוסר ריכוז, עיסוק בגורמים שאינם קשורים ישירות בנהיגה (כיוון הרדיו, דיבור בסלולאר וכיו"ב), או היסט המבט אל גורמים חדשים בסביבה מערכות מן הדור החדש, מסוגלות (על פי היצרנים) לזהות את הימצאותם בנתיב הנסיעה של הולכי רגל, רכבים דו גלגליים ממונעים ואופניים.

  • מערכות עזר לנהג בעת נסיעה לאחור- מערכות אלו, פותחו במטרה להתריע על פגיעה אפשרית של הרכב באובייקטים, הנמצאים במסלול הנסיעה בעת נסיעה לאחור. תפקיד המערכת להתריע על מצבי הסיכון בהם עלול להיווצר מפגש בין הרכב לאובייקטים (רכבים, עצמים ואנשים) הנמצאים ב"שטחים המתים" שבנתיב הנסיעה- "שטח מת",  מוגדר כאזור מאחורי הרכב אותו נהג הרכב לא יכול לראות דרך מראות הצד, או במראה הפנימית המופנית אחורה. קיימות מספר תצורות למערכות עזר אלו והן מתחלקות על פי סיווג טכנולוג:
    • מערכת אולטרה סונית, מודדת את השינויים הנגרמים בתהודת גלי הקול, כתוצאה מפגיעתם באובייקט הנמצא בתא השטח בו משודרים הגלים.
    • מערכת רדאר (דופלר), מודדת שינוי בתדירות ובאורך גל הקול, הנפלטים ממקור הגל (הראדאר), הנמצא בתנועה יחסית (קרוב- רחוק, ימינה- שמאלה), למקום המדידה.
    • מערכת ויזואלית המתחלקת לתת מערכות
      • א'. מערכת וידאו- מצלמה הממוקמת בחלקו האחורי של הרכב, מעבירה אל מסך הנמצא בסמוך לנהג, את תמונת השטח שמאחור.
      • ב'. מערכות שונות של מראות צולבות הממוקמות בצדדיו האחוריים של הרכב ופונות בחצי זווית אל מראות הצד הקדמיות.
      • ג'. מראות את המתרחש מאחורי הרכב.  מראות קמורות הממוקמות בסמוך לשמשה האחורית, מספקות פנוראמה (מעוותת מעט), של המתרחש מאחורי הרכב. 
על פי משרד התחבורה, מחויבים רכבי ההסעה רק בזמזם המתריע על נסיעת הרכב אחורה. עם זאת, רוב המסיעים מציידים את רכב ההסעה בחיישני רוורס וחלקם אף במצלמות רוורס- ההשקעה נמוכה יחסית (מאות שקלים), לעומת אפשרות לנזק שעלותו גבוהה (פגיעה בהולכי רגל, רכבים אחרים, נזק עצמי לאוטובוס). 
 
  • לחצן מצוקה- לחצני מצוקה פותחו במטרה לקצר את זמן ההמתנה מתחילתו של אירוע התאונה ועד להגעת כוחות ההצלה למקום האירוע. השימוש בלחצן מצוקה, מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות של נפגעי גוף במצבי הסיכון הנגזרים מכל סוג של תאונת דרכים ולמהירות הגשת טיפול ראשוני לפצוע יש משמעות קריטית על חייו. קיימות מספר תצורות למערכות ורובן ככולן עובדות בטכנולוגיה אלחוטית (סלולארית או אחרת). רוב לחצני המצוקה משווקים כמוצרי מדף וניתן להתקינם בכל רכב. מרגע שרכב נפגע בהתנגשות, מפעילה מערכת חיישנים את מערכת התקשורת השולחת אות מצוקה אל אחד או יותר מתחנות ההצלה הסמוכות למקום האירוע ובו בזמן, נשלח אות גם למרכז תקשורת אליו מחובר המנוי. אות המצוקה מראה את מיקומו המדויק של הרכב ממנו נשלח האות, מקל בכך על איתורו ומקצר את זמן ההגעה אליו. ניתן להפעיל את לחצן המצוקה גם באופן ידני במקרי מצוקה שונים (אירוע פח"ע או לידה).
על פי הוראות משרד החינוך ומשרד הביטחון, כל רכבי ההסעות בשטחים שמעבר לקו הירוק (יהודה ושומרון), להצטייד בלחצן מצוקה למקרה של אירוע פח"ע.
 
  • מערכת ניהול צי רכב, משולבת במערכת ניטור נהיגה- מערכות לניהול ציי רכב, נועדו לאפשר למנהל הצי לעקוב באופן קבוע ועדכני אחר מרכיבים מן הרכבים הנמצאים בשטח, המשפיעים ישירות על איכות ובטיחות הנהיגה ועל הרווח התפעולי של צי הרכב. רוב המערכות לניהול ציי רכב משלבות מידע המגיע ממערכת רשם נתונים לרכב (קופסה ירוקה) ומערכת ניהול צי.
    • רשם נתונים לרכב מנטר את מאפייני ההתנהגות של נהג וסווג רמת הסיכון בנהיגתו באמצעות איסוף ועיבוד נתוני מהירות, האצה/האטה ושקלולם באמצעות מודל מתאים, לצורך איתור מצבי הסיכון הנגזרים מכל סוג של נהיגה לא בטוחה/בטיחותית המאופיינת באוריינטציה שגויה של הנהג בתפעול הרכב (האצה גבוהה, ביצוע עקומות במהירות גבוהה, בלימות חירום, ניהוג ייתר ועוד). רשם הנתונים לרכב, עוקב אחר משתנים בעבודת המנוע ומערכת החשמל המאפשרים קבלת תמונה עדכנית של ניצולת הדלק ומקדמי בלאי (צמיגים, בלמים, מצבר ומנוע, שינויי טמפרטורה בארגזי קירור ועוד), תוך מטרה לצמצמם למינימום האפשרי.רשם הנתונים לרכב מאפשר למנהל הצי קבלת תמונה עדכנית של פיזור הרכבים ותנועתם בהתאם למשימות הנדרשות (GPS), לצורך ארגון יעיל ורווחי יותר לחברה ולקוחותיה
    • מערכת ניהול צי, משקללת עבור מנהל צי הרכב את סך הנתונים לכדי תמונה כוללת בה מאופיינים איכות ובטיחות הנהיגה, תפעול חסכוני של הרכב תוך צמצום של הפגיעה באיכות הסביבה ופיזור הרכבים בהתאם למשימות החברה.
באפריל 2009 הוגשה הצעת חוק ע"י ח"כ רונית תירוש, שמטרתה לחייב התקנת רשם נתונים לרכב (קופסה ירוקה), ברכבי הסעות תלמידים. נכון להיום, בשל מגבלות תקציביות, החוק לא עבר.
 
  • מערכות לכיסוי שטחים מתים- מערכות לכיסוי שטחים מתים (סביב לרכב), פותחו במטרה לחשוף/להתריע בפני הנהג את האפשרות של פגיעה בגורמים (חפצים, אובייקטים, אנשים) הנמצאים בקרבת הרכב, בשטחים אותם אין הנהג יכול לראות בעזרת מראות הצד, או בהתבוננות רגילה. על פגיעה אפשרית של הרכב באובייקטים, גורמים אלו עלולים להיפגע, בשל המצאם בתוך/בקרבת מסלול הנסיעה של הרכב בנסיעה קדימה/אחורה. תפקיד המערכת להתריע על מצבי הסיכון בהם עלול להיווצר מפגש בין הרכב לאובייקטים (רכבים, עצמים ואנשים) הנמצאים ב"שטחים המתים" שבנתיב הנסיעה- "שטח מת",  מוגדר כאזור מצד כלשהו של הרכב אותו אין הנהג יכול לראות בהתבוננות רגילה, דרך מראות הצד, או במראה הפנימית המופנית אחורה. קיימות מספר תצורות למערכות עזר אלו והן מתחלקות על פי סיווג טכנולוגי:
    • מערכת אולטרה סונית, מודדת את השינויים הנגרמים בתהודת גלי הקול, כתוצאה מפגיעתם באובייקט הנמצא בתא השטח בו משודרים הגלים.
    • מערכות אינפרא אדום, מזהות גופים הנמצאים בקרבת הרכב ומאותתות על כך לנהג.
    • מערכת רדאר (דופלר), מודדת שינוי בתדירות ובאורך גל הקול, הנפלטים ממקור הגל (הראדאר), הנמצא בתנועה יחסית (קרוב- רחוק, ימינה- שמאלה), למקום המדידה.
    • מערכת ויזואלית המתחלקת לתת מערכות
    • א'. מערכת וידאו- מצלמה הממוקמת בחלקו האחורי של הרכב, מעבירה אל מסך הנמצא בסמוך לנהג, את תמונת השטחים המקיפים את הרכב.
    • ב'. מערכות שונות של מראות צולבות הממוקמות בצדדיו האחוריים של הרכב ופונות בחצי זווית אל מראות הצד הקדמיות.
    • ג'. מראות את המתרחש מאחורי הרכב.  מראות קמורות הממוקמות בסמוך לשמשה האחורית, מספקות פנוראמה (מעוותת מעט), של המתרחש מאחורי הרכב.  
 
  • טכוגרף- הטכוגרף פותח במטרה לתעד, לרשום ולדווח את מספר שעות הנהיגה והמנוחה במחולק ובמצטבר (יומי, שבועי וחודשי), אותן מבצע כל נהג, לרבות מרחק, מהירות הנהיגה בכל זמן ודפוסי נהיגה נוספים במטרה למנוע סיכון לנהג לנוסעיו ולסביבה, כתוצאה מתאונה העלולה להיגרם מעייפות ייתר וחוסר תשומת לב.. רישום שעות העבודה של כל נהג (בזהותו האישית), באופן בלתי מחיק ובלתי ניתן לעריכה (על דיסקה מכאנית, או באופן דיגיטאלי), נועד לוודא שהמעסיק של הנהג מקפיד כי מספר שעות הנהיגה והמנוחות במהלך יום העבודה תואמות את הגבלות החוק. על פי תקנה 364 ד' לתקנות התעבורה, מחויב כל אוטובוס ציבורי בהתקנת טכוגרף, תקנה זו אינה מבהירה את תחולתה (קיימת/לא קיימת) גם על רכבי הסעה שמשקלם פחות מ 8 טון.
 
  • מצלמה לתיעוד אירועים ברכב, פותחה במטרה לאפשר מעקב ויזואלי בזמן אמת אחר רצף פעולות הנהג- מנקודת מבט חיצונית שממול לנהג (כניסה ויציאה מתחנות הסעה, העלאה והורדה של נוסעים וכיו"ב). בנוסף, מתעדת המערכת אירועים ברכב כמו וונדליזם או התנהגות לא בטיחותית מצד הנוסעים/תלמידים, שיש בה כדי להשפיע על הנהג ולסכן את הנהג והנוסעים גם יחד. תיעוד אירועים בנהיגה נועד לאפשר מעקב אחר רצף האירועים שקדם לתאונת דרכים (מנקודת מבט הנהג כלפי הדרך/כביש), או שעלול לגרום לה מתוך מטרה לזהות את דפוסי הנהיגה ולהגיב אליהם בהתאמה על ידי מניעה/הסברה/ענישה/זיכוי. מערכת תיעוד אירועים בנהיגה, משמשת גם כמערכת ניטור נהיגה לכל דבר וניתן לעקוב בעזרתה אחר מהירות הנסיעה, תאוטות, תאוצות וניהוג.
  
יעוד (בעיות בטיחותיות שהיא מיועדת לתת להם מענה)
טכנולוגיות בטיחות בהסעות תלמידים, נועדו להגן על שלום התלמידים בדרכם אל בית הספר ובחזרה ממנו אל ביתם.
 
טכנולוגיות בתחנות ההסעה
נכון להיום, לא נמצאות בשימוש טכנולוגיות בטיחות לתחנות הסעה (פנסי איתות מיוחדים, תקשורת רכב תשתית וכיו"ב. למעט, הנחיות משרד התחבורה ומשרד החינוך לגבי המבנה הפיזי של אזור ההסעות (תחנות, סובה, גדרות ושילוט), כל שימוש בטכנולוגיה, נעשה באופן פרטי והמידע לגביו אינו זמין לציבור.
 
 מצב בשלות הטכנולוגיה
  • סטאטוס פיתוח/ניסויים- מרבית הטכנולוגיות הרשומות מעלה, עברו את שלב הפיתוח והן נמכרות בשוק. ישנן מערכות בודדות שטרם סיימו את שלבי הפיתוח הסופיים (בעיקר טכנולוגיות חדשות להתרעת התנגשות וסטייה מנתיב- חידוד יכולות זיהוי אובייקטים), או שהן נמצאות בשלבי שדרוג והוספת יישומים (בעיקר מערכות ניטור נהיגה וניהול ציי רכב).
 
 מצב ההטמעה בעולם
  • פרסום תקן טכני ISO- לרוב מערכות/טכנולוגיות, קיים תקן או נמצא בהליך תקן. 

פרסום תקנות מחייבות

בארה"ב קיימות תקנות ברורות לגבי מבנה הרכב (חוזק, צורה, צבע וספסלים), ברזי בטיחות למערכת הדלק, לרבות טכנולוגיות המובנות בפס הייצור (ABS וכד' בהתאמה להחלטות הפדראליות הכלליות לגבי רכבים של משרד התחבורה האמריקאי ו NHTSA) והן לגבי חגורות בטיחות, אמצעי סימון ושילוט (פנסים וזרוע סימון). קיימות גם תקנות לגבי הכשרת נהגים וליווי מבוגר בתחנות ההסעה בשלב העלייה/ירידה של התלמידים והן בנסיעה עצמה (לא ידוע האם בכל המדינות). רענון התקנות, אינו משיג את ההתפתחות הטכנולוגית (שחלקה אף עבר תקינה).

קישור לתקנות
 
  
מצב ההטמעה בישראל
בישראל קיימות שתי תקנות מקבילות (שחלקן אינו חופף):
תקנותתעבורה, הסעותתלמידים התשס"ו (סעיפי משנה 83):
  • לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.
  • לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפיו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
  • לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
  • הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
  • אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
  • באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
  • ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.
  • אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
  • אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

 
 חברת ההסעה וכלי הרכב שברשותה- חוזר מנכ"ל משרד החינוך 2007 (מתעדכן בכל שנה).

             א)   חברת ההסעה מחויבת לשאת רישיון הפעלה בתוקף מהמפקח על התעבורה במשרד התחבורה. כמו כן, הסעת התלמידים תבוצע ברכב שהותאם להסעת נוסעים והורשה לכך על ידי רשות הרישוי, כגון אוטובוסים או אוטובוסים זעירים ציבוריים, מוניות וטיוליות שמותקנות בהם חגורות בטיחות.
             ב)   לחברה יהיה מינוי בתוקף של קצין בטיחות בתעבורה אשר קיבל מינוי מהאגף לקציני בטיחות במשרד התחבורה.
             ג)   נהג המסיע 9 תלמידים או יותר, בכל גיל, יהיה בעל רישיון להסעת תלמידים. על הרישיון שברשותו תהיה חותמת "רשאי להסיע תלמידים". אם הרישיון ניתן לנהג לאחר 1996 אין צורך בחותמת. בנוסף יידרש הנהג להמציא תעודת יושר פעם ב-5 שנים.
             ד)   חברת ההסעה תקפיד על הנחיות תקנה 168 בעניין שעות נהיגה ומנוחה.
             ה) רכב ההסעה יהיה אך ורק מחברה המעסיקה קצין בטיחות בתעבורה.
             ו)    רכב ההסעה יהיה תקין, בן 10 שנים לכל היותר, שעבר את כל הבדיקות הנדרשות והוא בפיקוח של קצין בטיחות בתעבורה.
             ז)   כלי הרכב יכללו את כל האבזרים והציוד הנדרשים על ידי משרד התחבורה מכלי רכב המשמשים להסעת נוסעים ותלמידים, לרבות ערכת מילוט, מזגן וערכת עזרה ראשונה וערכת כיבוי אש.
             ח) כלי הרכב המסיעים תלמידים יצוינו באופן בולט, באמצעות שלט "הסעת תלמידים" ושלט נוסף המפרט בצורה ברורה את יעדי הנסיעה. (כיום מחויבים רכבי ההסעה להצטייד בפנסי איתות מלפנים ומאחור המופעלים כל אימת שתלמידים עולים/יורדים מן הרכב.
             ט)   הנסיעה תתבצע רק כאשר התלמידים ישובים במושבי הרכב וחגורים בחגורות בטיחות ובהתאם לרישיון. לא יוסעו תלמידים בעמידה גם אם רישיון הרכב מתיר זאת.
             י)    כלי הרכב המיועדים להסעת נכים ומוגבלים יהיו בהתאם למפרט הטכני להסעת נכים של אגף הרכב במחלקת התקינה במשרד התחבורה.
 
כוונות משרד התחבורה
במאי 2011 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי משרדו יעודד הצטיידות בטכנולוגיות בטיחות לתחבורה בסכום כולל של חצי מיליארד ₪ לשנה (הורדת מיסוי). למרות הצהרה זו, כנראה לא יירשם גידול רציני בהצטיידות הטכנולוגית על ידי חברות ההסעה בשנת 2011. 
בנוסף, רענון הנחיות משרד התחבורה- אגף הרישוי- מנהל קציני בטיחות שהוצא ביוני 2011, עוסק בסעיפים הבאים:
  • תקינותהאוטובוסיםוהתאמתםלהסעתילדים (חגורותבטיחותכמחויבבחוק
  • פנסיאיתות, שילוט, תקינותהמזגן).
  • הכשרתנהגיםלהסעתתלמידיםבדגשעלמספרהתלמידיםהמוסעים.
  • רענוןההנחיותבנושאעלייתהילדיםאלהאוטובוסוירידתםממנו.
  • לוודאכילנהגיםהמסיעיםתלמידיםהיתרלהסעתילדיםברישיוןהנהיגה.
  • פעילותהנהגיםעפ"יתקנה 168 לתקנותהתעבורה.
  • סריקתהרכבע"יהנהגיםכמחויבבחוק.
 
כוונות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  
במהלך חודש אוגוסט 2011, יצאה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשיתוף משרד התחבורה בקמפיין בטיחות בהסעות תלמידים (רכבים ותחנות הסעה),באמצעי התקשורת השונים. הרשות קוראת לכל חברות ההסעה לוודא כי הן עומדות בתקנים ובתקנות הקבועים בחוק ולרשויות המקומיות קוראת הרשות, לוודא כי רמת הבטיחות נשמרת ברמה הנדרשת. הרשות מתכוונת ביחד עם גורמי האכיפה, לבצע בדיקות בשטח תוך הבטחה להעמיד את העבריינים לדין.
 
מרכז השלטון המקומי- המועצות האזוריות
המועצות האזוריות, מתוקצבות בכל שנה על ידי משרד החינוך לקניית אוטובוסים צהובים, כאשר את המכרז מבצעת החברה למשק וכלכלה. וועדת הבטיחות של המועצות האזוריות (המתכנסת בכל רבעון), לקחה על עצמה לבחון בכל שנה מספר טכנולוגיות בטיחות ולקבוע מי מהן תותקן באוטובוסים הצהובים כסטנדרט מחייב כבר בשלב היצור ומי תותקן ברכב על פי בחירה לאחר רכישתו. על פי דיווח מרכז ועדת הבטיחות (ספי דיין- מ.א לב השרון), הטכנולוגיות שנקבעו להתקנה מחייבת, עליה חתום גם משרד החינוך:
  • מצלמות תיעוד ברכב, המשמשות גם כמערכת ניטור נהיגה וגם לכיסוי שטחים מתים.
טכנולוגיות נוספות הנמצאות בבדיקה ומותקנות רק בחלק מן הרכבים:
  • מערכת ניטור לחץ אוויר.
  • מערכת התרעת התנגשות לפנים וסטייה מנתיב.
כמו כן, על הפרק עומדת מציאת/פיתוח מערכת חירום לפתיחת דלתות האוטובוס מבפנים, כאשר הרכב כבוי ובטעות נשכח בתוכו ילד.
 
 
 מצב המחקר
מחקר אפקטיביות- יעילותן של מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים- המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה לביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל אביב ממומן ע"י קרן רן נאור דו"ח מסכם אוקטובר 2009.
 
בעקבות תאונות דרכים (ביניהן תאונת הדרכים הקטלנית ביוני 2004, שבה היה מעורב אוטובוס להסעת תלמידים. באותה תאונה נהרגו שלושה תלמידים ונפצעו כחמישים), כמעט תאונות ותלונות רבות של הורים, תלמידים ורכזי תחבורה בבתי הספר, נתקבלה תמונה המתארת באופן קשה את המתרחש באוטובוס בזמן הנסיעה, כאשר התמונה אינה ברורה לגבי גורמי הסיכון- דפוס הנהיגה, התנהגות התלמידים בעת הנסיעה, אופן העלייה והירידה מן האוטובוס, ההמתנה לאוטובוס, אמצעי הבטיחות (חגורות בטיחות, מסעדים) ועוד. כתוצאה מכך, הוחלט במספר רשויות להתקין מצלמות המתעדות את המתרחש באוטובוס במהלך הנסיעה. לאחר מספר שנים בהן מערכות אלו היו בשימוש הוחלט לערוך מחקר הבודק האם ועד כמה יעיל השימוש במצלמות לצמצום גורמי הסיכון הנ"ל.
 
מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילות המצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים. 
מטרות ספציפיות:
  •  לבדוק האם נצפה שינוי בנהיגתם של הנהגים בהסעות תלמידים לאחר התקנת מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים בהשוואה לתוצאות המחקר הבסיס שבוצע בשנים 2006-7.
  •  לבדוק האם קיים שינוי בהתנהגותם של תלמידים הנוסעים בהסעות תלמידים, לאחר התקנת מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים, בהשוואה לתוצאות המחקר הבסיס שבוצע בשנים 2006-7. 
 
מתודולוגיה
מחקר המשך המבוסס על תצפיות באוטובוסים להסעות תלמידים במועצה אזורית לב השרון.
 
תצפיות: במועצה אזורית לב השרון 3,500 תלמידים הלומדים בשבעהבתי ספר. המדגם התבסס על 40 תצפיות על מנת להשוות את הנתונים ל-40 התצפיות שבוצעו באותה מועצה אזורית במחקר הגדול. כיוון שמצלמות הותקנו רק באוטובוסים השייכים למועצה (אוטובוסים צהובים), מוקדו התצפיות באותם אוטובוסים. התצפיות בוצעו בזמן ההסעה מתחילת ההסעה ועד סופה.  
 
במחקר הבסיס, בשנים 2006-7, נערכו מרבית התצפיות במועצה אזורית לב השרון בדרך לבית הספר ולעומת זאת בשנת 2009, יותר תצפיות בוצעו בדרך חזרה מבית הספר. השינוי נבע מן העובדה כי במחקר הבסיס נמצא, באופן מובהק, שהתנהגות התלמידים הייתה נאותה יותר בדרך לבית הספר (בחלק מבתי הספר, בהסעת הבוקר נוסעים יותר מורים והילדים פחות ערניים ועצבניים).   במחקר הנוכחי הוחלט, אם כן, להגדיל את מספר התצפיות בחזרה מבית הספר במטרה לצפות בהשפעת המצלמות בנסיעות בהן התנהגות תלמידים עלולה להיות בעייתית יותר. (לוח 2)
 
תצפיתנים: במחקר הנוכחי התצפיות בוצעו ע"י שתי תצפיתניות, שקיבלו הדרכה על מילוי השאלון ועל אופן ביצוע התצפיות. כל תצפיתנית ביצעה תצפיות בשני הכיוונים ועל שני סוגי אוטובוסים (אוטובוס פרטי ואוטובוס צהוב). התצפיתניות לא היו אותם התצפיתנים שביצעו את התצפיות במחקר הבסיס.  
 
שאלונים: השאלון ששימש במחקר הבסיס שימש גם במחקר הנוכחי, אך התווספו מספר שאלות המתייחסות למצלמות. כבעבר, רוב השאלון מולא בזמן ההסעה ורק פרטים מסוימים מולאו לפני או אחרי הנסיעה, לפי הצורך. 
 
ממצאים:
בחודש יוני 2009 תוצפתו 40 הסעות תלמידים במועצה אזורית לב השרון. רובן (90%) נערכו באוטובוסים, אשר שייכים למועצה האזורית ובהן הותקנו בהם מצלמות. 10% מהתצפיות, נערכו באוטובוסים ששייכים לחברה פרטית ושאינם נושאים מצלמות. מתוך 40 התצפיות שבוצעו, כ 60% היו בהסעות לתלמידים הלומדים בבתי ספר יסודיים לעומת 40% לתלמידים הלומדים בבתי ספר על יסודיים. בדרך לביה"ס בממוצע היו 39 נוסעים ובדרך חזרה מביה"ס היו בממוצע 24 נוסעים. בכל נסיעה היו בין 2 ל-11 תחנות הורדה. בשנת 2009 התצפיות בוצעו ב-11 אוטובוסים שונים ובשנים 2006-7 תוצפתו 12 אוטובוסים. רוב האוטובוסים (כ-60%) שייכים למועצה האזורית לב השרון. ארבעה מנהגי הסעות התלמידים שתוצפתו בשנת 2009, תוצפתו גם בשנים 2006-7.   במחקר הנוכחי, שניים מהאוטובוסים הפרטים היו בני יותר מ-10 שנים, בניגוד להנחיות. באוטובוסים של המועצות האזוריות, שנת ייצור של כל האוטובוסים הייתה פחות מ-14 שנה, לפי הדרישות.
 
נהיגה בטוחה - התנהגות הנהגים
באוטובוסים הצהובים נמצא שיפור בנהיגת הנהגים בשנת 2009 לעומת השנים 2006/7, אך רוב ההבדלים לא היו מובהקים.
  • אי ציות לחוקי התעבורה- (אי ציות לחוקי התעבורה כולל שימוש בטלפון נייד בזמן הנסיעה ומהירות גבוהה)- במחקר הנוכחי דווחו פחות מקרים של אי ציות לחוקי תעבורה בהשוואה לשנים 2006-7 (13% ו 20% בהתאמה). 
  • הנחיות משרד החינוך: הנחיות משרד החינוך בנושא חציית כביש לפני רכב ההסעה (אין לחצות כביש לפני האוטובוס או מאחוריו. אם מתכוונים לחצות את הכביש, יש להמתין רחוק משפת הכביש עד שהאוטובוס עוזב את התחנה, ואז לחצות על פי הכללים)- במחקר הנוכחי ב-65% מהתצפיות התלמידים חצו את הכביש לפני רכב ההסעה לעומת 45% בשנים 2006-7. הנחיות של משרד החינוך לגבי ישיבה במושב ליד הדלת (יש לוודא שתלמידים צעירים לא ישבו בספסלים הסמוכים לדלת לרבות העלאה והורדה של תלמידים במוסף תתבצע בדלת הקדמית בלבד)- במחקר הנוכחי נמצא שאחוז התצפיות בהן הנהגים אישרו לתלמידים צעירים לשבת במושב הקדמי (ליד הדלת) או להשתמש בדלת האחורית היה דומה למחקר הבסיס (43%   ו-44% בהתאמה).
   
מתוך 40 התצפיות התצפיתנים דיווחו כי שבע נסיעות (17.5%), לא היו בטיחותיות. מתוכן שיש ברכבים של מועצות האזוריות. הסיבות לנסיעות לא בטיחותיות הן:
    1. תלמידים רבים עמדו תוך כדי הנסיעה.
    2.  תלמידים אינם חגורים.
    3.  הנהג התעסק בטלפון הנייד בזמן הנסיעה.
    4.  הורדה באמצע הכביש.
    5.  נסיעה במהירות גבוהה וביצוע סיבובים חדים.
 
יש לציין, כי בתצפית שנערכה באוטובוס של החברה הפרטית (ללא מצלמות), דווח על המצב המסוכן ביותר בו הנהג נסע במהירות גבוהה, ביצע סיבובים חדים ועצירות פתע, לא עצר בתחנות מוגדרות ולפעמים עצר באמצע הכביש. 
 
התנהגות תלמידים בהסעות תלמידים / שימוש בחגורות בטיחות
נצפתה ירידה בשימוש בחגורות בטיחות לעומת התצפיות שבוצעו בשנים 2006-7. בעוד שבשנים 2006-7 נמצא שימוש חלקי בקרב תלמידי על-יסודי, בשנת 2009 נמצא שהתלמידים כמעט ולא חוגרים כלל (בשנת 2009 17% ובשנת 2006/7 43%). במרבית ההסעות שבהם מוסעים תלמידים הלומדים בבתי ספר יסודיים, התלמידים חגרו חגורות בטיחות (90-94%). 
 
התנהגות מסכנת- התנהגות מסכנת בזמן הנסיעה כוללת:
1.      תלמידים שמפריעים לנהג.
2.       מריבות, רעש גבוה .
3.      תלמידים שמסתובבים בהסעה תוך כדי נסיעה.   
 
בנסיעות בדרך לבית הספר ובחזרה מביה"ס, נמצאה החמרה בהתנהגות התלמידים לעומת התצפיות בשנים 2006-7. התקנת המצלמות באוטובוסים לא השפיעה על התנהגות זו.   במחקר הנוכחי, נמצאו אחוזים גבוהים של התנהגות בלתי נאותה: ב-66% מהתצפיות התלמידים רבו, ב-29% מהתצפיות התלמידים הרעישו מאוד, ב-27% מהתצפיות התלמידים הסתובבו באוטובוס תוך כדי הנסיעה וב- 26% מההסעות התלמידים הפריעו לנהג בזמן הנסיעה.
 
מסקנות
נמצא שיפור, אם כי לא מובהק, בציות לחוקי תעבורה ולתקנות ובהמלצות בטיחותיות אחרות. בהתנהגות התלמידים בהסעות בדרך לבית הספר ובחזרה מבית הספר לא נמצא שיפור בעקבות התקנת המצלמות. בתצפיות (באוטובוסים צהובים) לא נצפו אירועים קיצונים, כגון - אלימות או ונדליזם, ולא ניתן להעריך אם חל שינוי במקרים אלו, כיוון שלא ניתן לצפות בהם במהלך תקופה קצרה של מחקר.  
 
המלצות
  • ביקורת קבועה על התנהגות התלמידים דרך בחינה של סרטי הוידיאו- חשוב מאוד שתלמידים שהתנהגותם בהסעות הייתה בעייתית ייקראו להסברים ויטופלו בהתאם. אי ביצוע פעולה זו מקטין למינימום את אפקט המצלמה.
  • פיקוח ומעקב אחר התנהגות הנהגים דרך הסתכלות על סרטי הוידיאו- חשוב כי יבוצע מעקב ופיקוח צמוד אחר התנהגותם באמצאות המצלמות ויטופלו בהתאם.
  • כאשר נהג אוטובוס נוסע במהירות גבוהה מהמותר, הממונה עליו יכול ליצור עימו קשר מיידי כדי שיפחית את המהירות. המצלמות מאפשרות פיקוח על הנהגים בזמן אמת, הן לעניין אופן הנהיגה והן לעניין קיום ההמלצות וההנחיות הבטיחותיות של משרד החינוך ומשרד התחבורה . 
  • פרוטוקולים מוסכמים על בתי הספר לגבי צעדי המעקב וענישה, כאשר להערכת החוקרים, נקיטת צעדי מעקב וענישה המקובלים על ביה"ס מחד והרשות המקומית מאידך, יביאו לשיפור משמעותי בבטיחות ההסעות.
קישור למחקר
 
דו"ח רמת הטמעה
דו"ח מבקר עריית חולון לשנת 2008
בעקבות דו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 בתחום בטיחות הסעות התלמידים, נערכו גם ביקורות מוניציפאליות שתפקידן לבצע מיידית שיפורים. דו"ח מבקר עריית חולון לשנת 2008, מצביע על מספר ליקויים בטיחותיים הקשורים בנוהלי ההסעה וברכבים עצמם:
  • בשלוש ביקורות שנערכו בתוך שנה, נמצא כי בין 2% ל 50% מכלל רכבי הזכיינים, היו מעל 10 שנים- תלוי מי ערך את הביקורת (משרד החינוך, קצין בטיחות העירייה) ובאיזה מוסד חינוכי היא נערכה.
  • בכל כלי הרכב, הותקנו חגורות בטיחות כנדרש.
  • לחלק מרכבי ההסעה, לא ניתן אישור תקופתי מטעם קצין הבטיחות ויש חשש כי הביקורת התקופתית לא נערכה בזמן.
  • ברוב החברות, לא נערכת לנהגים בדיקה מקפת של היסטוריית בטיחות הנהיגה.
  • לא כל הנהגים היו מורשים להסיע ילדים (לא עברו הכשרה).
  • חלק מן הנהגים לא הציגו רישיונות ברי תוקף להסעת תלמידים.
  • בחלק גדול מן הרכבים, לא היה שילוט כנדרש.
  • בחלק מן הרכבים לא היה שילוט לגבי יעד הנסיעה.
  • רק בחלק קטן מן הרכבים לא הותקנו פנסי איתות כנדרש. עם זאת, רוב הנהגים אינם מפעילים את הפנסים בעת העלאה והורדה של התלמידים.
 
הנטייה של הרשויות המקומיות (במידה ודו"ח מבקר חולון מייצג תופעה רחבה יותר), לטפל בכל בעיות הבטיחות בתחבורה כתולדה של אי עמידה בדרישות מטעם חברות ההסעה, היא דרך הכיס. על החברה העבריינית, מוטל קנס שסכומו מקוזז מן התשלומים עבור שירותי ההסעה. יש לציין כי חלק מן העבירות המבוצעות על ידי הזכיינים, גובלות בעבירה פלילית לכאורה (נהגים לא מורשים, רישיונות שלא בתוקף ועוד), המצריכות הגשת תלונה והעמדה לדין.
קישור לדו"ח
 
פתרונות טכנולוגיים
פתרונות טכנולוגיים לבעיות העולות בדו"ח, הקיימים כבר בשוק, או נמצאים בשלבים אחרונים של פיתוח:
  • קרלוג (קיים בשוק מספר שנים)- כרטיס חכם המכיל את הנתונים האישיים של הנהג והקוד המוטבע בו, מאפשר לו להתניע את הרכב בעת העברתו במכשיר הברקוד. במידה ויותקן ברקוד ברכב המורשה להסעת תלמידים, רק נהגים מורשים להסעת ילדים יוכלו לנהוג בו.
  • כרטיס דיגיטאלי אישי לרכב (חלקם בשוק וחלקם בשלבי פיתוח מתקדמים)- כרטיסי זיהוי לרכב הניתנים לקריאה מרחוק, אמורים להחליף בשנים הבאות, את תעודת הרישוי לרכב. כרטיס זה, יכיל את המפרט המכאני של הרכב, את ההגבלות בשימוש בו וכל מידע רלבנטי אחר לרבות תאריך חידוש הרישוי. טכנולוגיה זו, מיועדת להקל על עומס ביקורות הרישוי אותן עורכת המשטרה על בסיס קבוע. בדומה לכרטיסים אלו, ניתן יהיה לצייד כל רכב הסעות מורשה בכרטיס ייעודי ולהתקין מכשיר לקריאת כרטיסים בכל מוסדות החינוך אליהם מגיעים רכבי ההסעה. רכב שאינו מורשה להסעה, יאותר באופן מיידי על ידי אחראי ההסעות במוסד החינוכי, עם היכנסו אל תחנת ההסעה.
 
מקורות
 
Guideline for the Safe Transportation of Pre-school Age Children in School Buses National Highway Traffic Safety Administration February 1999
 
 
LARGE SCHOOL BUS SAFETY RESTRAINT EVALUATION
 
Report to congress final report- NHTSA, 2002
 
 Simulation of bus safety restrains
 
Federal Motor Vehicle Safety Standards; Seating Systems, Occupant Crash Protection, Seat Belt Assembly Anchorages, School Bus Passenger Seating and Crash Protection
 
Federal Motor Vehicle Safety Standards; Definition of Multifunction School Activity Bus 2002
 
LARGE SCHOOL BUS SAFETY RESTRAINT EVALUATION - PHASE II- 2003
 
Protecting Children A Guide to Child Traffic Safety Laws- 2000
 
School Transportation in Israel- Sharon Goldman, final report- 2010
 
 
הסעות תלמידים לבית הספר- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים- 2008
 
חוק הסעות תלמידים התשס"ו
 
 
 
מעורבות כלי רכב כבדים וציבוריים בתאונות דרכים- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2009
 
אור ירוק 2011
 
אור ירוק בטיחות בהסעות תלמידים- תקציר מנהלים, 2010
 
 
 
דו"ח מבקר המדינה 2008
 
דו"ח מבקר עריית חולון 2008
 
חוזר מנכ"ל משרד החינוך
 
יעילותן של מצלמות באוטובוסים להסעות תלמידים- גב' שרון גולדמן, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר- 2009
 
חוק השימוש בטכוגרף
 
הנחיות משרד התחבורה להסעות תלמידים- יוני 2011
http://media.mot.gov.il/PDF/HE_SAFETY_OFFICERS/HasaotYeladimKetanot.pdf
 
| תקנון הקטלוג  |  תנאי שימוש באתר | 
בטיחות בתחבורה בטיחות בדרכים קטלוג לטכנולוגיות ומוצרי בטיחות בתחבורה התרעת התנגשות לפנים התרעת סטייה מנתיב  מצלמות רוורס מערכות לכיסוי שטחים מתים ברכב קופסה ירוקה חיישני לחץ אוויר התרעת הירדמות רמזורים עיני חתול תשתיות לתחבורה מכרזים בתחבורה פרסומים בתחבורה מערכות בטיחות לרכב מערכות עזר לנהג סימולאטורים לנהיגה מערכות לניהול ציי רכב מערכות ניטור נהיגה ניטור אלכוהול חגורות מניעת שכחת ילדים ברכב ארכיטקטורת ITS בטיחות בהסעות תלמידים בטיחות בהובלת מטענים בטיחות בארגונים וחברות קציני בטיחות לרכב צמיגים גופי תאורה סולאריים טכוגרף דיגיטאלי מערכות מתערבות בנהיגה הסחת דעת בנהיגה חיישני רוורס לרכב מצלמות רוורס לרכב ניהול ציי רכב ציי רכב תוכנות לניהול ציי רכב מצלמות לכיסוי שטחים מתים מצלמות תיעוד ברכב נוהל 6 איך אני נוהג תמרורים סולאריים שלטים סולאריים פנסי אזהרה סולאריים מערכת כיבוי אש באוטובוסים ורכב מערכת חירום והצלה
 

בניית אתרים | עיצוב אתרים | קידום אתרים | כרטיס פייסבוק עסקי סטודיו רותם-בר: rotembarstudio.com