מערכות עזר לנהג בעת נסיעה לאחור, פותחו במטרה להתריע על פגיעה אפשרית של הרכב באובייקטים, הנמצאים במסלול הנסיעה בעת נסיעה לאחור. תפקיד המערכת להתריע על מצבי הסיכון בהם עלול להיווצר מפגש בין הרכב לאובייקטים (רכבים, עצמיםואנשים) הנמצאים ב"שטחים המתים" שבנתיב הנסיעה- "שטח מת", מוגדר כאזור מאחורי הרכבאותו נהג הרכב לא יכול לראות דרך מראות הצד, או במראה הפנימית המופנית אחורה. קיימות מספר תצורות למערכות עזר אלו והן מתחלקות על פי סיווג טכנולוג:
מערכת אולטרה סונית, מודדת את השינויים הנגרמים בתהודת גלי הקול, כתוצאה מפגיעתם באובייקט הנמצא בתא השטח בו משודרים הגלים.
מערכת רדאר (דופלר), מודדת שינוי בתדירות ובאורך גל הקול, הנפלטים ממקור הגל (הראדאר), הנמצא בתנועה יחסית (קרוב- רחוק, ימינה- שמאלה), למקום המדידה.
מערכת ויזואלית המתחלקת לתת מערכות:
א'. מערכת וידאו- מצלמה הממוקמת בחלקו האחורי של הרכב, מעבירה אל מסך הנמצא בסמוך לנהג, את תמונת השטח שמאחור.
ב'. מערכות שונות של מראות צולבות הממוקמות בצדדיו האחוריים של הרכב ופונות בחצי זווית אל מראות הצד הקדמיות.
ג'. מראות את המתרחש מאחורי הרכב. מראות קמורות הממוקמות בסמוך לשמשה האחורית, מספקות פנוראמה (מעוותת מעט), של המתרחש מאחוריהרכב.
על פי עקרונות הפעולה השונים, מזהים חיישני הראדאר והחיישנים האולטרא סוניים, גופים הנמצאים מאחורי הרכב בעת שילוב הילוךאחורי. החיישנים מתריעים קולית וויזואלית לנהג על מרחק ומיקום (ימינה/שמאלה) האובייקט מן הרכב. מערכות ויזואליות של מצלמות וידאו ומראות צולבות/פנוראמיות, אינן מתריעות קולית, אלא רק מספקות תמונת שטח. תוצאות מחקרים שבוצעו עד כה עולה כימערכות מבוססות ראדאר/אולטרא סוניות, אינן אמינות ואין להתייחס אליהן כאביזר בטיחות אלא כמערכת עזר לחנייה. מערכות ויזואליות מבוססות וידאו/מראות, אמינות מאוד אך בשל העובדה כי אין בהן מערכת התרעה, הן מחייבות הסתכלות רציפה של הנהג במסך/מראה. תפעולנכון: יש להתייחס למערכות התרעה בנסיעה לאחור כאמצעי עזר נוסף להסתכלות בוחנת של הנהג את שטח הנסיעה לאחור ובשום אופן לא כתחליף להסתכלות זו. סיכונים: מערכות חיישני רוורס מבוססות רדאר/אולטרא סוניק, הנין בעלות אמינות מוגבלת, ולעיתים לא יזוהו אובייקטים הנמצא מאחורי הרכב עקב צורתו או מיקומו ביחס לחיישני המערכת. המערכות אינן יעילות כאשר מהירות הנסיעה לאחור עולה על 8 קמ"ש.
