מרכז השלטון המקומי הוא גוף בו מאוגדות כל העיריות והמועצות המקומיות בישראל. המרכז כונן בשנת 1938, עשור לפני הקמת המדינה, תחת השם "חבר המועצות המקומיות", הוא נרשם רשמית כאגודה עותמנית והממשלה המנדטורית הכירה בו כגוף המייצג את השלטון המקומי העברי בארץ. אל ה"חבר" הצטרפו עם הקמתו כל המועצות המקומיות העבריות שהיו קיימות בעת ההיא, בסה"כ 24 במספר, למעט הערים הגדולות. בשנת 1953 נוספו אל ה"חבר" שלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל- אביב וחיפה ולארגון ניתן שם חדש "מרכז השלטון המקומי". בגלל אופיין המיוחד של המועצות האזוריות הן לא הצטרפו לארגון והקימו התארגנות נפרדת בשם מרכז המועצות האזוריות בישראל. קיימת מסורת רבת שנים של שיתוף פעולה ותיאום בין שני הארגונים. כיום חברות במרכז השלטון המקומי כל 202 הרשויות  המקומיות העירוניות: 75 ערים ועוד 127 מועצות מקומיות. לרשימת הרשויות המקומיות ופעילותן לבטיחות התחבורה >>

מרכז המועצות האזוריות בישראל הוא ארגון ארצי של כל המועצות האזוריות בארץ הרשום מבחינה משפטית כעמותה. מראשית היווסדן התאפיינו המועצות האזוריות בצביון התיישבותי חקלאי, ובשל היותן רשות מקומית המורכבת משני רבדים שלטוניים, רובד מקומי ורובד אזורי-שלטוני, נתייחדו המועצות האזוריות באופי עבודתן ובנושאי פעילותן. דבר זה הביא להקמתו של הארגון הארצי הנקרא "מרכז המועצות האזוריות", כמסגרת עצמאית ונפרדת מ"מרכז השלטון המקומי בישראל". על מפת ארץ ישראל יש 53 מועצות אזוריות וכולן חברות במרכז המועצות האזוריות בישראל. ההנהלה הנבחרת היא בת 20 חברים ומורכבת מראשי מועצות אזוריות המייצגים את כל הסקטורים ההתיישבותיים. בתחומי המועצות האזוריות יש למעלה מ–970 יישובים. אוכלוסייתן מונה מעל ל-500,000 נפש המהווים 8% מאוכלוסיית המדינה. בה בעת בתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות כלולים כ-85% משטחי המדינה. המועצות האזוריות מהוות 22% מכלל הרשויות המקומיות בישראל.  לרשימת המועצות האזוריות ופעילותן לבטיחות התחבורה >>